פרידה מחבר

שלום לכולם יש לי שאלה די מוזרה כי היא בהחלט אישית לכל אחד ואחד . שאלה על הרגשה , כיצד מרגישים כשנמצאים בקשר שאולי אין לו מוצא ? איך אמורים לנטרל רגשות אהבה ולהבחין בין אהבה לתלות או הרגל ? איך בן אדם יכול לההפך לאובייקטיבי לגבי הדבר הכי אישי בחיים ? איך יודעים מתי זה נגמר ? מתי אין סיכוי לשיקום ? אני לא מבקשת שתאמרו איך להרגיש אבל די בטוחה שיש בסיס כללי לדברים מסוג זה והייתי מאוד מעוניינת שתחלקו עימי את מחשבותיכם מחייכם הפרטיים. זה יעזור אבל לא יקבע . בתודה מראש,

קרן שלום הייתי מתחיל את הדיאלוג הזה קצת הפוך. במה את מתלבטת? היכן השאלות הללו תופסות אותך? מאחר והמשפט הראשון שלך אומר שמדובר בדבר אישי, קשה לענות לשאלה כל כך כללית. ברמה הפילוסופית של הצ'אט זה בסדר גמור. אבל כדי שזה גם יתאים למה שאת עוברת כדאי שתספרי קצת יותר על עצמך. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום קרן, את צודקת: אדם אינו יכול להיות אובייקטיבי כלפי דבר אישי כל כך. יתר על כן, אם הוא יהיה אובייקטיבי, הוא יהיה מנוכר לעצמו כשמדובר באהבה. אם הקשר שעליו את מדברת עושה לך רע, ואת רוצה לבחון אותו בצורה אובייקטיבית יותר, עלייך להיעזר באיש מקצוע שיסייע לך לראות מה מחזיק אותך בקשר הזה ומדוע את בוחרת בבן או בבני זוג שהקשר איתם גורם לך סבל. הערה נוספת: בכל קשר רגשי יש תלות ולכן ההבחנה בין תלות ואהבה היא לא דבר שצריך לשאוף אליו. מה שחשוב הוא שהתלות תהייה הדדית, כי אם היא חד-צדדית אכן מדובר בקשר הרסני, לפחות עבור הצד התלוי יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין