עצוב לי - לHERA ולחברי הפורום המקסימים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
תודה לכם על התמיכה, אני מאוד שמחה שיש מי שעוזר ותומך, בכללי אפשר להגיד שהמצב שלי לא כל כל נורא ואני די מסתדרת רק שישנם שעות במיוחד בלילה שאני מרגישה על סף התמוטטות אז טו שאני נרדמת או שאני נכנסת לדיכון ובילבול נוראי, אני לא מעוניינת יותר בסרוקסט אני רק משמינה והשיפור במצב רוח לא משתפר. תודה לכם שםה אני יכולה להגיד מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה. מה הייתם מציעים לי בשלב הזה האם כדאי לחזור לתל השומר. HERA את שאלת אותי אם היה לי נורא בתל השומר, לא לא היה לי נורא רק שלחזור לשם עכשיו נראה לי סיוט אחד גדול,האם את היית מאושפזת שם? אשמח לשמוע מבנות שהיו בת השומר וחזרו פעם שניה אני יודעת שיש כמה בנות כאלה אז אם יש מי שקוראת את המייל הזה תענו לי בבקשה. טוב אז זהו לעכשין אני מצטערת אבל אני מרגישה שאני מתחילה לשעממם אותכם. ערב טוב אשמח להיות חלק מהפורום הזה. לימור
קודם כל, אני שמחה שהחלטת להמשיך לכתוב פה!!!! השעות הקטנות של הלילה הן השעות של השדים והמכשפות... כל מה שאנחנו מצליחים לדחוק במהלך היום חוזר אלינו בלילה... טביעה בים של מחשבות מענות... הלילה פותח את הדלת לסיוטים, גם כשערים. לא הייתי מאושפזת בתל-השומר. היתה תקופה, לא ארוכה, שהייתי שם בטיפול אמבולטורי (לא בגלל הפרעת האכילה). חזרה לתל-השומר תלויה רק בך... אם לא היה לך כל-כך נורא שם, למה לא לחזור? בעיקר אם כרגע את מרגישה שהגעת עד הקצה... למרות העזרה של כולם (גם פה, וגם בתל-השומר), ההגה נמצא בידייך... תמשיכי לכתוב לנו... את לא משעממת בכלל.
אני הייתי מאושפזת בתל השומר- אם את מתכוונת למחלקה של ההפרעות אכילה אז כן של הנערות או קיי אני לא יודעת אם על זה את מדברת אז עדיין אני לא יעריך במילים. אשמח אם תסבירי לי את הבעיה והמחלה שלך ממני בל
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
