נערת ליווי - מסמך אישי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בחור צעיר בן 23. עד כמה שזה ישמע לכם מוזר נכנסתי למחצית השניה של גיל 21 כבתול. מעולם לא יצרתי קשר זוגי עם בחורה עד אותו יום. בגיל 21 וחצי, החלטתי שנמאס לי ואני הולך לגאול את עצמי מיסורי, גם אם זה יעלה לי כסף. הלכתי לבחורה שעוסקת במקצוע הכי עתיק בעולם . .. ... ועשינו את מה שעשינו. מאותו יום נפרץ מחסום פסיכולוגי אצלי. התחלתי ללכת תכופות יותר ויותר לכל מיני בחורות, שבמצבי העגום, הייתי רק יכול לחלום עליהן. רק כדי לסבר את האוזן הייתי בשנה וחצי האחרונות עם עשרות בחורות, מאות פעמים. עכשיו, רציתי לשאול כמה שאלות, ואני מקווה שאני יזכה לתשובות רציניות ובעלות משקל, כיוון שזה מאוד חשוב לי (אני מקווה שהגעתי לפורום הנכון). שאלה ראשונה =========== האם העובדה שמעולם לא הייתי עם בחורה במצב אינטימי שהגיע לאחר תהליך של הכרות אישית, אלא ישר נכנסתי למיטה עם בחורות שונות תמורת כסף, אמור ליצור אצלי בעיה מסויימת בעתיד. השאלה נסובה יותר על הספרות והידע המקצועי שבנושא. האם מצב שכזה אמור להוליך לבעיות פסיכולוגיות. (אני כרגע מרגיש עם זה בסדר). שאלה שניה ========= אני רואה בעצמי אדם מפוכח, שרואה את המציאות נכוחה (והעובדה שעשיתי מה שעשיתי מעידה או מפריכה את זה, תלוי בנקודת מבטו של השואל). יחד עם זאת, נדמה לי שהתאהבתי באחת הבחורות. אומנם מעולם לא הייתי מאוהב, כך שקשה לי לדעת שאני מאוהב (למה אשווה זאת?) אך מצד שני כל אהבה ראשונה מקבלת את הגדרתה מבראשיתה ולא מנסיון קודם. נדמה לי שגם היא אוהבת אותי בצורה מסויימת. כיף לה להיות איתי ואני מרגיש את זה. היא מלטפת אותי ומנשקת אותי, בצורה שאף אחת לא עשתה זאת. היא מחייכת אליי, וטוב לה איתי (זו לפחות הרגשתי. אבל זוהי תחושה חזקה מאוד). רק כדי שהדבר יהיה מובן אסביר שבחורה לאחר שאתה מסיים את מה שעשית בדר"כ יוצאת מהחדר, והיא נשארת איתי עוד ועוד (בתחילה לפני שהכרנו אחד את השני היא לא נשארה). עכשיו אני יגיע לבעיה (מצטער שזה נראה שאני מסתובב סביב סביב, אבל זה לא פשוט לי הענין הזה. זה עולה לי במאמצים לא קטנים). אני לא יודע אם להמשיך להתראות איתה או לא. התחושה איתה נפלאה. אני מחכה לפגוש אותה כל הזמן, ולאחר שאני נמצא איתה יש לי מצב רוח מצויין. אבל אני יודע שאין לקשר כזה הרבה תוחלת. קודם כל אני לא יודע באמת מה היא מרגישה כלפי. אני רק יודע מה שאני מרגיש שהיא מרגישה כלפי. יתכן ואני מרמה את עצמי (למרות שלא נראה לי) ומשלה אותי. שנית, היא באה מתרבות אחרת, והשפה זה דבר בעייתי (למרות שאנחנו מצליחים בסופו של דבר להבין אחד את השני וצוחקים הרבה). אז מה לעשות? להמשיך ללכת אליה (אני אוהב את זה ומצפה לזה). או להפסיק את זה (זה יהיה הרבה יותר קשה אח"כ). מקווה לשמוע את מה שיש לכם לומר בנושא. אני ממש אובד עצות. האם אני זקוק לפסיכולוג?
בהמשך להודעה הראשונה, אני רוצה להבהיר שהכוונה שלי, האם יתכן להוציא מקשר שכזה בת זוג אמיתית לחיים.
אם זה באמת מה שאתה רוצה, תכניס אותה לחופה. ותעשה ממנה בנאדם נורמאלי, זה מה שהן בסוף רוצות.
שלום רב, ישבתי וקראתי את דבריך, ולקח לי לא מעט זמן לחשוב מה אני יכולה לענות לך. אתה מתאר את עצמך בצורה כל כך בהירה ומודעת, וניכר שאתה אדם אינטיליגנטי וכנה. הדברים שאתה מספר נשמעים קשים לעיכול, בעיקר לנוכח הבדידות הכל כך גדולה שעולה ממכתבך. עד גיל 21 אתה מסביר שלא היה לך קשר עם בת זוג, לא קשר רגשי ולא מיני. בגיל 21 "נפרצו המחסומים" לדבריך, ואז התחלת ללכת לנערות ליווי. ההליכה לנערות ליווי משחררת אותך מהבדידות הכרוכה בלהיות לבד, ומה"בושה" של להיות בתול. אולם מבין השורות אני חושבת שעולה נושא של תחושת "זיוף" מבחינתך. אתה אינך יודע אם הבחורה בכלל קשורה אליך באיזשהו קשר ריגשי, אבל בכל זאת אתה אומר שהיא נשארת איתך יותר גם אחרי ש"גמרתם את העניינים", אתה כמה לראותה ולהיפגש איתה, אולם לא יודע בכלל מה התחושות שלה כלפיך, ואתה גם משלם לה עבור "אהבתה", ובנוסף, אתה מודע להבדלי התרבויות שלכם ונשמע שאפילו אתם אינכם דוברים אותה שפה, ובכל זאת מוצאים דרך לתקשר. מבולבל לא? אכן, הדברים נראים מבולבלים ומורכבים. ההתקשרות לנערת ליווי שאתה משלם לה תמורת "אהבתה" עשויה להיות מטעה ומזוייפת. אולי היה פשוט לשאול אותה, האם יש סיכוי לפתח משהו מעבר. אך אני מאמינה שלשאול שאלה כזו דרוש לך הרבה כוח, ובעיקר ייתכן שתצטרך הרבה כוח נפשי גם להתמודד עם התשובה. כמובן שאין לי פתרון קסם לתת לך כאן מעל דפי הפורום, אך אני ממליצה לך בחום לפנות לטיפול פסיכותרפויטי. קשרים בינאישיים הם אחד הנושאים המדוברים ביותר מעל "ספת הפסיכולוג". שיהיה לך בהצלחה, ואני אשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה או הבהרה נוספת, או באם תרצה הדרכה וייעוץ לגבי מטפלים וטיפול. בברכה, טלי פרידמן
באופן עקרוני אני מסכים עם טלי מעבר לכך אנני רואה כל בעיה לדעתי כל מה שתארתה בגדר הנורמה