מה זאת אהבה???

בוקר טוב לכולם, אני חייבת לשתף אתכם בנושא מאד רגיש שאני חושבת עליו כבר הרבה זמן. אני אתחיל עם דוגמה ... יש לי בעבודה בחור מאד נחמד שאין ספק בכלל שהוא מפלרטט איתי כל הזמן (גם עפ"י חברות שלי בעבודה),אנחנו יורדים לאכול ביחד, הוא עוזר לי לפעמים בבחינות שלי (הוא כבר סיים את הלימודים...) והוא בעיקר מאד נחמד אלי. הוא אמר לי השבוע שכייף לו להיות בחברתי ושהוא מאושר שהוא בכלל פגש אותי. פתאום נבהלתי כי פתאום הרגשתי מין מתח מיני שלא הרגשתי קודם לכן. למה נבהלתי ?(אתם שואלים) הבחור נ ש ו י טרי בקושי שנתיים ויש לו בעיה חמורה, "נמאס" לו מאישתו, הוא טוען שהיא משעממת אותו (בעיה רצינית??.). חשבתי על הקשר בנינו ונראה לי שהוא מוביל לצרות צרורות, למרות שאני מכירה את עצמי כבר 25 שנה ואני יודעת שאני בנאדם מאד מוסרי לכן חשבתי לנתק איתו את הקשר ולא להפריע למערכת הנשואים שלו ושל אישתו. אני רוצה לשתף אתכם בעוד משהו – המקרה הזה הוא מקרה שכיח אצל הרבה אנשים, לכן מפעם לפעם מסיפור לסיפור אני דבקה בתאוריה שלי לגבי "מוסד הנשואים" שמתגבשת ומוכיחה את עצמה. יש לי בעיה, ( אולי זאת לא בעיה ) אני לא מאמינה בזוגיות הנצחית הזאת "נשואים" , הזוגיות הזאת ,האהבה , הרגישות , הריגושים,הנושאים המשותפים, והקסם נעלמים במשך השנים . לכן זאת הסיבה לבגידות לחיפושים לפלרטוטים.....ובסופו של דבר לצערי ישנם שגם עוזבים. מערכת זוגיות בנויה מהרבה תחומים, שחלקם משותפים וחלקם אינם משותפים או שנעשים משותפים במשך השנים (כמו ילדים), ישנם הרבה אינטרסים בין בני זוג , אינטרסים במובן החיובי , תחשבו על אינטרס באנגלית interest , עניין שמוצאים אחד בשני , אבל מה קורה שאין יותר "עניין" ,אין יותר אינטרסים ...... תחשבו על זה .... אין ספק בכלל, שכל זה תוצאה של אהבה נכזבת מהעבר הלא כל כך רחוק........ מה לעשות אני כבר לא מאמינה שבאמת אפשר לאהוב אהבה הדדית, תמיד יש אחד שאוהב יותר.. מקווה שיום אחד אני אמצא את החצי השני שלי.... ליאת

היי ליאת.. החלטת לייאש אותי על הבוקר???

ליאת ליאת... שאלה קשה שאלת.. צריך לבדוק טוב טוב עם מי נכנסים לתוך הקשר הזה שנקרא נישואים. לבדוק מכל הבחינות האפשריות אם זה באמת מה שרוצים וזה תהליך בכלל בכלל לא פשוט. אני לא מפילה את מוסד הנישואים מראש כמוך כי אני יודעת שיש זוגות שנשואים הרבה שנים וטוב להם או עובדים על זה כדי שיהיה להם טוב. מי שרע לו אחרי שנתיים כנראה שלא היה לו טוב מלכתחילה...וזה כבר סיפור אחר. ואם לא נישואים אז מה נשאר? להיות לבד? לא טוב היות האדם לבדו. להיות עם חבר אחד כל החיים? אז מה ההבדל? להחליף כל פעם חבר חדש? זה נראה לי די מעייף. בקיצור, כנראה שהמוסד הזה נוצר מתוך כוח טבעי והוא הנכון ביותר. ובעניין חיזורי הנשוי, את מעוניינת בו? אם כן, אל תתקרבי לפני שיהיה ברור מה מצב נישואיו. למה להכניס ראש בריא למיטה חולה... בהצלחה, מיכל.

אין ספק שיש משו בדבריך. גם אני בת גילך ונשואה כשנה וחצי. כמוך גם אני חוויתי בעבר אהבה לא "סימטרית" - במקרה שלי הוא אהב יותר, אני חושבת, או לפחות הוא חשב שהוא אוהב יותר. אחרי שנפרדנו לא חשבתי שאוכל לאהוב יותר. חשבתי שכל מערכות היחסים, לפחות שלי, הן בטח חולות כמו ההיא. לא תכננתי לפגוש את בעלי הנוכחי תוך זמן כה קצר מהפרידה (חצי שנה). אז אני נושאת דווקא בשורות משמחות, אם הצלחת כבר לנחש. זה אפשרי, זה קיים, זה קורה ויקרה. א-ב-ל, אני ובעלי שנינו באנו עם נסיון מר מעברנו, עם מסקנות בונות וציפיות בריאות יותר ממערכת יחסים זוגית ומבן/בת הזוג. במקרה שלנו זו הסיבה להצלחה. אנחנו שנינו מתמידים בהתחשבות וכבוד הדדי כדבר בעל חשיבות ראשונית. אנחנו נותנים הרבה מרחב זה לזה, מתפתחים אישית "כאילו אנחנו רווקים" (להבדיך מאנשים שאחרי הנישואים משתקעים בכורסא וזהו, בלשון מטאפורית) ויתרה מזו - מנסים לקדם אחד את השני איפה שאפשר, לתמוך ולדחוף. המון שימת לב, חשיבה לפני שמדברים, תקשורת (למרות שגם אצלנו הוא ממאדים ואני מונוס - מתקשרים בלי לצאת אף מנקודת ההנחה הנוחה שהשני אמור להבין אותך כבר) וכו'. נישואים, כמו גם אהבה, זו משרה מלאה ודורשת השקעה, מחשבה יצירתית ומוטיבציה. זה יכול להיות גם לך. בהצלחה.

אין ספק שיש משו בדבריך. גם אני בת גילך ונשואה כשנה וחצי. כמוך גם אני חוויתי בעבר אהבה לא "סימטרית" - במקרה שלי הוא אהב יותר, אני חושבת, או לפחות הוא חשב שהוא אוהב יותר. אחרי שנפרדנו לא חשבתי שאוכל לאהוב יותר. חשבתי שכל מערכות היחסים, לפחות שלי, הן בטח חולות כמו ההיא. לא תכננתי לפגוש את בעלי הנוכחי תוך זמן כה קצר מהפרידה (חצי שנה). אז אני נושאת דווקא בשורות משמחות, אם הצלחת כבר לנחש. זה אפשרי, זה קיים, זה קורה ויקרה. א-ב-ל, אני ובעלי שנינו באנו עם נסיון מר מעברנו, עם מסקנות בונות וציפיות בריאות יותר ממערכת יחסים זוגית ומבן/בת הזוג. במקרה שלנו זו הסיבה להצלחה. אנחנו שנינו מתמידים בהתחשבות וכבוד הדדי כדבר בעל חשיבות ראשונית. אנחנו נותנים הרבה מרחב זה לזה, מתפתחים אישית "כאילו אנחנו רווקים" (להבדיך מאנשים שאחרי הנישואים משתקעים בכורסא וזהו, בלשון מטאפורית) ויתרה מזו - מנסים לקדם אחד את השני איפה שאפשר, לתמוך ולדחוף. המון שימת לב, חשיבה לפני שמדברים, תקשורת (למרות שגם אצלנו הוא ממאדים ואני מונוס - מתקשרים בלי לצאת אף מנקודת ההנחה הנוחה שהשני אמור להבין אותך כבר) וכו'. נישואים, כמו גם אהבה, זו משרה מלאה ודורשת השקעה, מחשבה יצירתית ומוטיבציה. זה יכול להיות גם לך. בהצלחה.

ליאת, אף פעם לא ראית נישואים מוצלחים ??? יש הרבה כאלה. לי יש כאלה. למה שלא יהיה גם לך ?

ליאת שלום רב לך קראתי את מה שרשמת בעיון רב, ובטח את שואלת למה? אז לי אישית היתה מערכת יחסים ארוכה מאוד 4 שנים עם גבר נשוי, וזה התחיל בתקופה מסוימת בחיי שעדיין לא ידעתי אף גבר , והייתי מאוד חלשה ולא ערה לכאב החיים, (כמובן במציאות שלנו, ובתודע שלא ידעתי לאן אני נכנסת) , טוב זה היה מזמן ובעזרתי ובעזרת אלוהים , כי אני מאוד מאוד מאמינה, יצאתי מזה בסוף בשלום, אבל מה עבר ב 4 שנים , לא רוצה להיכנס לזה רק תתארי לך, נערה , חיילת שלא ידעה מעולם גבר וזואת משום שהאופי שלי היה שונה מהיום ז"א אני בחורה שניראת ממש ממש טוב , כך תמיד אמרו ואומרים לי ובצעירותי היתה לי מן התנהגות מופנמת כזו, אנשים קראו לי סנובית, אז זה מה שקרה בסוף. וכמה שלמדתי מזה והחכמתי את רק יכולה לתאר לעצמך, אבל מנסיוני אני אומרת לך לא משנה מה הוא יספר לך או לסרוגין ימכור לך , אל תכנסי לבועה הזו בשום אופן עצה ידידותית. אני יכולה לומר לך שאותו בחור נשוי שהיה איתי בזמנו אהב אותי עד כדי כאב, ואני מתכוונת שהוא היה מאוד גדול ממני ב 10 שנים והוא היה ממש בוכה לי עם דמעות ורעש כשהייתי גומרת איתו או ברגעים שהייתי מחבקת אותו והוא היה רגיש בשונה מהגברים "המנייקים" שמחפסים איזה ריגוש ללילה, והוא היה עושה הכל בישבילי אבל...........לא ולא זה לא עוזר ברגע האמת את תדעי שאת לא צריכה את זה וחוץ מזה לפרק משפחה זה העונש הכי גדול שם למעלה ,אז כך שאני שמחה שזה לא קרה, והיום בדיעבד שכחתי מזה ממש כחה, אבל אם אני קצת נזכרת זה היה סיוט , בישביל כל דקה של כיף איתו סבלתי אח"כ 7דקות של סבל ממשי תעשי חשבון ותיראי כמה סבל זה תחשבי בידיוק 4 שנים כל יום וכל לילה וזו עובדה . יש לנו הרבה מה להציע ויש הרבה דגים בים , צריך רק לדעת להקרין את מה שאנחנו רוצות תאמיני לי עברתי אכזבות בחיים קשות , וקיום אני רואה הכל באור שונה, זה שאת לא מאמינה שיש אהבה אמיתית , זה קורה כשיש אי התאמה בין זוג , אז אחד אוהב יותר את צודקת , אבל ברגע שאנחנו נדע איך להתנהג איתם, אז זה לא יקרה , אני הבנתי ולמדתי מנסיוני , שההתנהגות שלנו קובעת ב80אחוזים בדוק, ותדעי שאל גבר צריך להתנהג בצורה כזו של לא להראות אף פעם עד כמה את אוהבת , שהוא יראה עד כמה תשאיר משהו בישבילך, בכל אופן יש אהבה אמתית לא להתיאש גם אני עכשיו לבד כי החבר הנוכחי שהיה לי עד לפני שבועיים שאותו מאוד אהבתי נסע ליפן ומיבחינתי זה ניגמר למרות שהוא התקשר משם למרות שסיכמנו שזהו ואין טלפונים ופשוט זהו, ממדיכים הלאה , ותמיד תמיד תשקיעי בעצמך, אם זה בפנימיות שלך ואם זה בחיצוניות זה חשוב, ונותן הרגשה טובה אז ליאת שיהיה לך בהצלחה במציאת המכסה שלך, ואני מאחלת לך שבקרוב תרגישי מה זו אהבה אמיתית הדדית זו הרגשה עילאית, שמשנה לך את כל הראות כלפי החיים , אז בהצלחה לילי