ליבי- למה תפוח???
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי, חשבתי על זה ויש לי שאלה - למה דווקא להשתמש בדימוי של תפוח? הרי תפוח זה משהו בלי עתיד... או שאוכלים אותו, או שיש בו תולעים או שהוא נרקב... אז למה דווקא תפוח כדימוי למשהו שאמור להיות מתמשך ויציב?
זה היה אגס ולא יודעת למה - לכי תביני פסיכולוגים אולי כי אגס זה עסיסי זה מתוק זה הרבה יותר מקמח שהוא בעצם בלי טעם.... קמח לכשלעצמו הוא כלום אגס כן עומד בזכות עצמו ומה בעולם הזה חוץ מרגשות הוא בן אלמוות?
ליבי, אני כותבת לך על האגס הזה כבר יומיים, ומשום מה שואלת על תפוח... לכי תביני... למרות שהעקרון הוא אותו עקרון... מה שקורה לתפוח קורה גם לאגס... אף-פעם, לעולם, בחיים לא - אל תשלחי אותי להבין פסיכולוגים!!!! :-) מה, אני בעונש???? אל תשכחי, שקמח - כחומר גלם - אכן תפל לחלוטין... אבל הוא הבסיס להמון דברים... כנראה שהפסיכולוג שהשתמש בדימויים האלה לא חשב עד הסוף. אני הייתי הופכת ביניהם. מה עוד בן אלמוות? הזמן!!!
היי הרה או שמכינים עוגת תפוחים ואז נהנים מ-2 העולמות...... תחשבי על זה.... כוכבית
זה האידיאל אבל כמה פעמים זה קיים?