מתוסכלת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/02/2002 | 15:37 | מאת: מאיה

הנני בת 34 ,נשואה +2 ,בחיי עברתי הרבה מקומות עבודה ותמיד שחשבתי שהגעתי למקומי הרצוי איכזבה אותי המציאות הקשה וקיפחה אותי , אני נותנת מעצמי יותר מידי והנני נאמנה ואמינה מעל ומעבר , המעסיקים שאתה בא לריאון נותנים לך הרגשה שאת רצויה ומיוחדת ונותנים לך קומפלמנטים אם את טובה בעבודה ,ואת חושבת שאת בעננים ויש לך המון מוטביציה להראות עוד ,אך לאחר תקופה הסמרטוט כבר איבד מהערך שלו וזה לאחר ניצול ושיעבוד העובד על הצד הטוב ביותר ,ואז מזמנים אותו לחדר מודיעים לו על הפיטורין הקרובים וכי מה קרה רק לפני מס' ימים הוא כ"כ העריך אותי ומה עכשיו נשכחו המילים ולא היו דברים מעולם וכי מה הייתי צריכה להקליט אותו , כל מקומות עבודתי ניצלו אותי עד תום ולאחר תקופה כבר לא היה להם צורך בי יותר וכי יש לי אות קין על המצח , היום שאני עובדת כבר אין לי חשק ויכולת ללמוד ולעבוד המוטביציה פרחה מהחלון וכי למה לי להתאמץ ממילא יזרקו אותי לאחר תקופה קצרה . בברכה

13/02/2002 | 00:19 | מאת: ד"ר אורן קפלן

מאיה שלום זו באמת חוויה מתסכלת מאוד. השאלה היא האם את יכולה לזהות משהו שאת יכולה לעשות לגבי זה. האם יש אותות הזהרה שלפחות בדיעבד את יכולה לזהות, האם את לומדת מהנסיון ואולי סוג העבודה שאת בוחרת אינו מתאים לך וכדאי לחפש משהו אחר. כל עוד השליטה נמצאת במלואה אצל המעביד ואת מפוטרת בלי כל סיבה הגיונית, את נשארת חסרת אונים. אולי יש אפשרות לנתח את ההסטוריה התעסוקתית שלך ולהבין איך את יכולה לשנות את המאזן הקבוע הזה. זה יכול להיעשות עם בני משפחה או חברים קרובים, או עם גורם מקצועי. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית