התעללות וחרדה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/02/2002 | 09:34 | מאת: אחת

שלום , היום אני בת 30 נשואה באושר +2 . כשהייתי בת 5 שכנה בת גילי הזמינה אותי לביתה אחיה שהיה בן 8 והיא שכנעו אותי להתפשט בפניו גם היא התפשטה וזהו לאחר כ-10 בערך הבנתי כנראה מה אני עושה התלבשתי והלכתי הביתה. במשך שנים אחר כך הם סחטו אותי בכל מיני דרכים כל פעם שלא עשיתי מה שהיא רצתה או כשהייתי רבה איתה היא הייתה מאיימת שתספר לכל הילדים בשכונה. אני זוכרת שרציתי לספר להוריי, אבל פשוט פחדתי מהתגובה (בתור ילדה הייתי בטוחה שאני הפושעת) כל הזמן הייתי במתח וחרדה שמא זה יתגלה למשפחתי ועד היום זה לא התגלה. כשהייתי בת שמונה דוד שלי היה אצלנו אמא ישנה בצהריים בחדרה עם דלת סגורה ואני בחדרי, דודי נשכב לידי אני זוכרת שפתאום התעוררתי והרגשתי איך הוא לוקח את ידי לאיבר מינו. גם את זה לא סיפרתי לאף אחד. מגיל 21 אני סובלת מחרדות ואף טופלתי בכדורים האם יתכן שכתוצאה מהתתעללות התפתחה אצלי חרדה , אנא תשובה

12/02/2002 | 21:26 | מאת: הילה

שלום לך פשוט לא יכולתי שלא להשיב לך ההזדהות גם אני בת 30 + 2 כשהייתי בת 10 נוצלתי מינית ע"י חבר של אחותי הבכורה זה היתחיל בבקשה שלו שאעשה לן מסאז' ואז היה דוחף לי ידיים למכנסיים לילה אחד היתעוררתי והוא היה ליידי שם את ידי על אברו ואף ניסה לקרב אותו לפי. גם לי לא היה למי לפנות , הפכתי לילדה חזקה ומכה כל מי שעמד בדרכי דרסתי למזלי מעמדי החברתי היה מעולה הייתי מלכת הכיתה גדלתי להיות נערה מחוזרת פיתחתי לעצמי ביטחון עצמי מופרז (הייתי חייבת) כל חיי הייתי שקרנית להפליא(היה לי סוד ענק להסתיר) למזלי ( עכשיו אמי יכולה להגיד למזלי) בגיל 25 כמה חודשים אחרי שנישאתי החלו התקפי חרדה . למזלי לא הסתפקתי בטיפול תרופתי וטופלתי ע"י פסיכולוגית מדהימה שדרשה שאספר את הסיפור לפירטי פרטים כולל מה הרגשתי האם נהנתי ( גורם לרגשות אשם גדולים יותר) נאלצתי לספר ולחוות את הפחד הגדול. בקיצור רק אחרי עיבוד של המצבים עם הפסיכולוגית הסיפור הפך להיות ברקע חיי ולא משהו ממנו אני פוחדת ,פועלת ,הוא כבר לא מפריע לחיי. יקירה אל תסתפקי בתרופות זה עוזר רק לסימפטומים ולא משקיט את מה שחייבים להוציא. מנסיון מוצלח חיי השתנו ללא היכר. הלוואי שתשמעי לעצתי ותעזרי לעצמך ולכל משפחתך בהצלחה חמודה דרך אגב אחרי הטיפול סיפרתי הכל לאימי שגילתה שגם היא עברה היתעללות ואחותי שגילתה התעללות. זה ער גם להם

13/02/2002 | 00:33 | מאת: ד"ר אורן קפלן

א. שלום אני חושב שאי אפשר להוסיף הרבה מעבר להודעתה של הילה. הזיכרון הברור של ההתעללות המינית בוודאי יצר תגובה רגשית כלשהי שלא קיבלה עיבוד והתייחסות. עצם העובדה שלא סיפרת על כך עד היום מראה שהנושא רגיש ומשפיע. לא ניתן לענות במסגרת הפורום האם החרדות מהן את סובלת קשורות או לא למה שקרה בילדותך, אני ממליץ שתפני לייעוץ פסיכולוגי, הן כדי להתגבר על החרדות, והן כדי לעבד את ההתעללות המינית שעברת. תוך כדי המפגש בבודאי תוכלי להבין האם השניים קשורים זה לזה. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית