בעיה מציקה-בקשר לאמא

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/02/2002 | 20:43 | מאת: קרן

בכל פעם שאימי מרימה אליי טלפון אני מתמלאת זעם וכעס... לא משנה מה. רק מעצם השיחה. אני אוהבת את אימי ואני קרובה אלייה. יש בי איזהשהוא טינה כלפיה ואיני מצליחה להשתחרר. אני לא יודעת איך להסביר את זה היא האדם היחידי שיכול לגרום לי להתעצבן ולהיות מתוחה כל כך. מה לא בסדר איתי? איך אני יכולה לשלוט ברגשות המגוכחים כל כך ולמה אני מגיבה כך? להצעות והסברים אשמח.

11/02/2002 | 22:22 | מאת: איתן

שלום קרן כעסת פעם בעבר שהיית ילדה או נערה על אמא שלך על משהו רציני??? יש איזו סיבה בבית או בעבודה שבגללה את עצבנית באופן כללי???? יש משהו שהיא אומרת שגורם לך לכעוס???? @----)--- איתן

11/02/2002 | 22:25 | מאת: ד"ר אורן קפלן

קרן שלום דווקא האנשים הקרובים אלינו ביותר יכולים גם להכעיס ביותר. אהבה וקשר הדדי כרוך לעיתים קרובות גם בתסכולים וחסכים ולא תמיד הקרבה והקשר החזק מונעים את התסכול. לא הייתי מתייחס לזה כרגשות מגוחכים. חשוב להבין מדוע את מגיבה כך שכן גם אם תדחיקי ותעלימי את הכעס כלפי אמא הוא עלול לצוץ במקומות אחרים בלתי צפויים. במידה ויש לך מוטיבציה לחקור ולטפל בעניין תוכלי לפנות לייעוץ פסיכולוגי. כמו כן את יכולה לנסות ולהעלות את הבעיה ישירות עם אמך ולראות מה יעלה בעקבות השיחה. לפעמים בני משפחה קרובים שמכירים את שתיכן שנים רבות יוכלו לספק לך קצה חוט, ואולי, לך עצמך יש כבר קצה חוט... בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית