להרה לנצח מחשבות ,

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/02/2002 | 12:48 | מאת: ויוי

יום טוב לך יקרה,,, מקווה שישנת בסדר הלילה ,אני חשבתי המון מכוון שבעיתך ידועה לי מתוך הניסיון הפגיעה והתוצאה הם אותו דבר רק שדרך הביצוע שונה . לא חשבתי שאכתוב לך על הנושא גם היום,,כי חשבתי שאראה את העץ ,,אך משום מה רוצה להבטיח לעצמי שאת מבינה ומודעת למצבך כי זה עושה כבר חצי עבודה איתך. מטרתי היא שתביני ותפנימי מצב זה ועל ידי מטפל טוב או אותה מטפלת את תוכלי -----לצאת מהמצב הזה----זה לוקח זמן ,,,ו(בניגוד לדעה של השתיקה ו היתרחקות מהטיפול) בנתיים הרה,,תרשי לי לסכם ולומר לך אני יודעת שאת אמיצה ,אנטלגנטית מספיק להבין ולעמוד מול מצב אמת ולא להיתכחש לו על ידי אמירות הגיוניות שמאפשרות שהמצב ימשך .(את כמו אדם כפיתי שלא מסוגל להפסיק ,אבל זה אפשרי עם הצלחה מרובה וההוכחה היא בני.) מצבך כרגע הוא מצב של קונפליקט עם עצמך וזו תופעה והפרעה מחשבתית הידועה בפסיכולוגיה והיא על דפוס היתנהגות שבו ----הימנעות ----וצורך--- מתחרות בנהם והתוצאה היא --כעס--ופגיעה פיזית בגוף. מצד אחד ההימנעות -----הזמנית שניכפתה עליך עם מהמטפלת,והתקשורת הלקויה בניכם למרחוק -- ומצד שני , והצורך -------ש-הוא גם קשור בה לקבל הבנה ממנה ותמיכה הכרה וגם הגנה וביטחון מהיימן ,,הרצון שהיא תהיה לך למישענת ותתן לך כתף .(ובדיעבד את יודעת גם שהקירבה וההאהדה תמנע את הכעס וה"שריטות"), וכשההימנעות והצורך מתחרים בינהם נוצר הקונפליקט שבעקבותיו נוצר כעס אדיר המופנה כלפיה , וכדי להפנותו ממנה בכדי לא לאבד אותה את עושה מעשה בעצמך ומפנה את האשמה והכעס אליך. הרה בניגוד להשתקה או להפנמה של הנושא שתזיק לך,,לדעתי את חייבת לגזור על עצמך כמה שיותר תיקשורת ודיבורים אנטנסיבים תמידים שיעזרו לך לקבל ביטחון ולא להיות מנותקת מהעולם הפנימי והחברתי שלך.ולפנות במאמצים את האנרגיה לכוון של טיפול טוב ומסור , אני מבינה יותר כעת את שיחת ההבהרה שאת רוצה לקיים איתה ,כי כך את תוכלי לדעת אפה את עומדת , בכל מיקרה תחזיקי מעמד עד אז ותנסי לחשוב שאת הכעס אחרי אם יהיה לא תפני בשום אופן כלפי עצמך. הטיפול הטוב שאת צריכה לעבור הוא --------להגיע להחלטות של הימנעות ממחשבות רעות שמשתלטות על המוח , ולחשוב מחשבות טובות שישתלטו עליך על ידי לימוד טכניקה נירכשת. יניב היה במצב מאד קשה ובלתי ניתן לתאור בקשר למחשבות מישתלטות,, יום אחד לפני 4 שנים כרתנו ברית ביננו (אמיתי עם דם וכו/)והוא נישבע לי שיעבור כל מה שצריך לעבורבעבודה קשה עם עצמו ועם מטפלים ותרופות בכדי לסלק ולהיפטר מזה,,כיום יש לו המון טכניקות עצמאיות ושליטה עצמית ראויה לציון.(יש גם משברים מידי פעם) הרה ,,,יקרה תפקחי את העינים ותחליטי לעמוד מול המשימה והאמת אני מוכנה להיות לעזר בשבילך גם. שלך אוהבת ויוי

08/02/2002 | 16:05 | מאת: נטע

ויוי והרה שלום, ויוי - אני מתפעלת ומעריכה את יכולת התמיכה יוצאת הדופן שלך. אין ספק שאת אשה מיוחדת במינה המתמודדת עם קשיים, מפנה להתמודדות זו את מלוא האנרגיה ואף על פי כן מוצאת מקום בליבך לסיוע לאחרים. הרה - אני מסכימה עם כל מילה של ויוי, גם כתבתי לך במייל, יש לך תעצומות נפש ואת תוכלי להשתמש בהן לפתור את הבעיות שלך ולהיות גדולה כמו שאת באמת. שבת שלום.

08/02/2002 | 17:27 | מאת: HERA

היי יקירה, ישנתי טוב... אומנם התעוררתי כמה פעמים באמצע - כמו תמיד, אבל נרדמתי מהר... כנראה שהעץ הארוך עשה את שלו... המודעות שלי למצב שלי מורכבת מרסיסים ושברים... יש דברים שאני מודעת להם, ויש כאלה שלא. כמובן שיש גם דברים שאני מתכחשת להם... אני מניחה שאני באמת נתונה בקונפליקט. ההימנעות מפגישות היא בחירה שלי, ולא החלטה שלה... אבל זו בחירה שעשיתי מכורח הנסיבות... יכולתי להבליג על העובדה שמסתובבים אצלה אנשים זרים ושיש רעש - אבל זה היווה, מבחינתי, פגיעה בסיסית בטיפול... אני חושבת שהצורך, מאידך, הוא מובן והגיוני, לא? אחרת בשביל מה אני צריכה טיפול? אם היא לא יכולה להכיל את הכעס שלי, אז אף-אחד לא יכול... אני לא חושבת שהקירבה תמנע את הפגיעה העצמית... זה משהו שאני מכירה כבר 9 שנים... בעצם זה חלק מהסיבות שבכלל התחלתי את הטיפול הראשון. השילוב כעס+פגיעה הוא חדש יחסית... ונכון, אני בד"כ מאשימה את עצמי... כי לא יכול להיות שכולם "לא בסדר"... אם שום דבר לא עובד כמו שצריך, זה בגללי. אין ספק שיש לי בעיה חמורה עם המחשבות שמשתלטות... במובן מסויים, לפעמים הן נעשות אובססיביות למדי... ואז אני הולכת לאיבוד... אף-פעם לא יודעת אם אני אצליח למצוא את הדרך חזרה... ויוי, אני מעריצה אותך על מה שאת עושה עם יניב!!!!!! נכון שיש משברים לפעמים, אבל זה בלתי נמנע - זה קורה גם לאדם בריא בנפשו... משברים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. אני יודעת שאת פה כשאני צריכה, ואני מקווה שאת יודעת שזה דו-סיטרי... שלך, הרה.

08/02/2002 | 19:10 | מאת: ויוי

היי חביביות ,, נטע תודה לך,,, לא עשיתי כלום יוצא דופן ,רק קצת עזרה מהניסיון. גם את עוזרת ומסתובבת חופשי",,,כאן.בכייף. הרה לה ,,הכל הדדי ותודה גם לך,, תשתדלי להיכנס לקצת רגיעה ,,טלויזיה ,מוזיקה פזלים את אוהבת?עד לתאריך ההוא,,זה בטח לא יזיק אלא רק יתרום,,את מנגנת על כלי כלשהו? כי האיזון חשוב גם לבריאות הגופנית בעתיד. אוהבת ויוי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית