היי שלומי

ושוב בוקר טוב שלומי היקר מה אני אעשה...עד שממצמצים כבר 3 בבוקר והנה אני שוב פה (ואל תטעה עני עדיין לא הולכת לישון) בקשר לילדים... עכשיו אתה מדבר על עונש. עונש זה דבר מתבקש לחינוך אבל שוב - עונש שהוא מידה כנגד מידה. לא תגיד לבן שלך למשל - שבוע אין טלוויזיה, כי הוא לא הוריד את הזבל כשביקשת (לדוגמא) כי אין בין הסיבה והתוצאה שום קשר. מתי כן תגיד לו את זה? כשהוא לא יכין שיעורים בגלל טלויזיה למשל והמורה שלו תתלונן. אז זה מידה כנגד מידה = טלויזיה מנעה ממך לעשות שיעורים, אז לא תראה ותלמד להבא. המכות הן איבוד שליטה. ושוב אתה מכליל את התשובה לעצמך בתוך השאלה - שכל עוד מנסים להבליג ולהבליג ולהבליג זה מתפרץ אחר כך. אף אחד לא אמר לך להבליג ולא להביע את דעתך כאשר הבן שלך עושה משהו לא בסדר. להיפך, תדבר תחנך תגיד לו שכשכולם ילכו לדוד X הוא ילך לישון כי עכשיו הוא לא הולך. אבל לדעתי גם אתה מבין שמכות זו לא הדרך - כי עובדה שזה מייסר אותך אחרי שאתה נותן לו סטירה. אומרים שחוסך שבטו שונא בנו אבל אם הוא לא יחסוך, הוא לא מסתכן בזה שבנו ישנא אותו?

תוספת קטנה.... בקשר לחבר, כששואלים אותי אם יש לי מישהו אני עונה- יש לי הרבה ואף אחד זה לפעמים מבלבל כי רוצים לאהוב ו- 20 זה קצת יותר מדי....אבל מצד שני מפחדים מהסורגים של שגרה מחייבת...

ליבי יקרה לי יקרה, לבי יקרה לי יקרה , שיר קטן אשירה לך כי אני אוהב אותך אוהב אותך, אני לא מבין, איך את מצליחה להיות ערה עד 3:40 בלילה ואחר כך לתפקד ביום ?? איך את עושה את זה ?? דרך אגב: את יכולה לענות לי בעץ המקורי. אני הולך אחורה ובודק עצים קודמים. כך לא נהיה בפרונט כל יום ולא נעלה את חמתם של המתלוננים למיניהם. בגדול, אין בינינו ויכוח. מכות זה לא טוב, זה לא פתרון. זה ממש גרוע. מוסכם , מקובל. לא נריב על זה ולא נלך על זה מכות !! בסדר ? אבל תסכימי אתי שיש לי נסיון קצת יותר גדול משלך עם ילדים , נכון ? אז אני בהחלט לא מתנשא, ואני יודע שכולנו גם היינו ילדים וחוינו דברים ויש לנו דעה והגיון . ובכל זאת, אין חכם כבעל הנסיון . אז מנסיון אני אומר לך שכמעט ולא מצוי אבא או אמא שלא הרימו יד אף פעם על ילדם. ובעיקר בנים ! כך אני חושב. ויתכן מאד, בלי לפגוע בזכויות, שזה יקרה גם לך. ואת תמצאי את עצמך יום אחד נורא נורא מתוסכלת ומרוגזת ולא מצליחה להשתלט על ילד ומורידה לו פליק. ואז, מאוחר יותר בלילה , תספרי לבעלך מה קרה עם הילד ותגידי לו: ואתה יודע מה חמודי, פעם כשהייתי צעירה, לפני כמה שנים, השתתפתי בפורום אחד , והיה שם אחד כזה נחמד ומתוק וחכם שאמר לי שיום אחד, יכול לקרות לי דבר כזה . הבנת אותי ? רציתי לשאול אותך ליבי, האם את יכולה לדבר בחופשיות על המקרה הקשה שקרה לך או שאת מעדיפה לשכוח ממנו ולא להעלות אותו כדי שלא להיעצב ??? אם זה עדיין מכאיב לך, אני מבטיח שלא אעלה את זה אף פעם יותר , או קיי ? אבל אם לא, יש לי כמה שאלות . יום נהדר לך, אני מקוה שהצלחת במבחן. ביי

היי שלומי בקשר לניסיון עם ילדים עליי לחלוק עליך מעט.... אני לא מדברת רק מנסיוני כילדה (למרות שגם את זה אני זוכרת כי זה לא היה מזמן) יש לי אח ואחות בני 8 ו- 5. מסיבות שונות - בעיקר העבודה הקשה של ההורים שלי, הייתי אני איתם הרבה. ימים של שליחה וקבלה לבי"ס גן וחזרה, לילות של שינה לבד כשההורים שלי בנסיעות עסקים. אתה יודע מה, כשאחות אחרת היתה הולכת לקבל אותם תמיד היו צרחות וצווחות. כשאני הייתי הולכת לקבל אותם תמיד אכלו תמיד התקלחו. אני לא אומרת שלא היו מריבות כי היו גם היו...ואני לא הורה שלהם ולכן זה יותר קשה. אבל אף פעם אף פעם לא הרמתי יד. צעקתי - כן. איימתי שמי שלא אוכל אוכל ממש לא יאכל ממתקים שאני אביא - זה כן. אבל לא מכות. כי תראה מה קורה - אחר כך הם בוכים ואתה מתייסר, אז לא חבל? עניין של לספור עד 10. תגיד, אתה כילד קטן ספגת מכות? מה זה עשה לך? בקשר למה שקרה....זה חוזר לפעמים כשמישהו מתחיל לדבר בוא נגיד על "משחקי שליטה"...מחזיר לימים עברו... חוץ מזה אתה תמיד יכול לשאול שאלות - ואם קשה אני אגיד לך שקשה לי לענות יום טוב שלומי 3>