לא יכולה לסבול קולות

שלום רב, ביתי בת ה9 לא יכולה לסבול "קולות" של אוכל כלומר רעשים וציקצוקי לשון נורמלים שכל אדס עושה אפילו בצורה המעודנת ביותר.הדבר עד כדי כך חמור שהיא אינה יןשבת לאככול עם כולם בארוחות מישפחתיות,אלא אוכלת אחכ לבד(לא תמיד)היא תמיד מעירה לכולם,דורשת ומיתעצבנת שנפסיק.כולם מישתדלים אך זה לא פיתרון.מה לעשות?כיצד לינהוג? חשוב לציין שהיא ילדה רגילה טובה בלימודים מקובלת חברתית אך עצמאית מאוד ודעתנית אודה על תשובה מהירה.

הי, אני חושב שלכל בית ספר יש יועצת פסיכולוגית. אולי כדאי לדבר אתה על כך. זה גם לא יעלה לך כסף , והיא גם יכולה לדבר אתה בבית הספר וגם לפקוח עליה עיין. זה נשמע לי קצת חריג אבל לא מדאיג. בהצלחה ביי

הי לכולם,אני אשמח על כל תגובה ועצה אבל חשוב לי לקבל דעה מיקצועית.תודה מראשאורלי כתב/ה: > > שלום רב, > ביתי בת ה9 לא יכולה לסבול "קולות" של אוכל כלומר רעשים וציקצוקי > לשון נורמלים שכל אדס עושה אפילו בצורה המעודנת ביותר.הדבר עד כדי > כך חמור שהיא אינה יןשבת לאככול עם כולם בארוחות מישפחתיות,אלא > אוכלת אחכ לבד(לא תמיד)היא תמיד מעירה לכולם,דורשת ומיתעצבנת > שנפסיק.כולם מישתדלים אך זה לא פיתרון.מה לעשות?כיצד לינהוג? > חשוב לציין שהיא ילדה רגילה טובה בלימודים מקובלת חברתית אך > עצמאית מאוד ודעתנית > אודה על תשובה מהירה.

אורלי, אנשי המקצוע נכנסים לפורום בדרך כלל בשעות קצת יותר מאוחרות. אנא העזרי בסבלנות, היא תשתלם לך. בהצלחה, מיכל.

שלום אורלי, קשה מאוד, אולי אף בלתי-אפשרי, להתייחס לתופעה נקודתית אחת בודדת, בלי להכיר את ביתך ואת הסביבה בה היא גדלה. ביתך מפגינה סף גירוי נמוך בתגובה לקולות טבעיים של בני המשפחה. איזו משמעות יכולה להיות לכך? העובדה שבחרת לציין כפרטי רקע שהיא חברותית בקרב בני גילה, וכן עצמאית ודעתנית, הם אכן פרטים מאוד רלוונטיים להבנת סף התסכול הנמוך שלה ביחס לבני משפחתה. כאמור לא אוכל לתת תשובה, אלא רק להעלות על רקע זה שאלות, כמו: האם ניתן לה מרחב מחיה מספיק בתוך הבית? האם אתם מכבדים את הגבולות שלה ונמצאים שם בשבילה רק כשהיא צריכה אתכם? בעצם, מה שהילדה אומרת היא: "תתרחקו ממני". לא הייתי "הולך על ביצים" בקשר לעניין הקולות, משום שבכך מועבר מסר שהיא כל-יכולה, מה שיגרום בעיות בהתמודדותה עם הסביבה הרחבה יותר. כן הייתי בודק האם בתחומי חיים אחרים אתם נותנים לה את מרחב המחיה והאפשרות לעצמאות לפי צרכיה האישיים, שהם אולי גדולים יותר מהנורמות בגילה. מומלץ מאוד, אולי אף חיוני, לדבר איתה על כך, תחילה רק ביניכם ואולי בהמשך להתייעץ עם איש מקצוע באופן אישי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה רבה על התשובות המהירות. רציתי להוסיף:ביתי היא תאומה לא זהה ויש לי עוד בת בת 13.היא כאמור ילדה חזקה מאוד ("נפשית")הכח שלה בא לידי ביטוי ב"שקט פנימי" עצום ביכולת לוותר על הדברים הכי חשןבים ובלבד שהכל יעשה על פי דרכה לכן לנתינת סנקציות, למשל, אין כל משמעות לגביה.היא מנהיגה בילתי מעורערת של הבנות בכיתתה .אין "טעם" לריב איתה כיון שאז היא פשוט לא משתפת פעולה בריב ומנתקת קשר והחברות לא עומדות בזה.(אני מקבלת טלפןנים מהאימהות). גם בבית בין האחיות יש חיכוכים במיוחד על רקע פרטיות וטריטוריות(התאומות חולקות חדר לא גדול)ניראה לי שהמריבות בסדר גודל נורמלי כמו בין כל אחים. אני מישתדלת לא להיתערב יותר מידי.... אודה על טיפ לעזרה ראשונה ! לא רלוונטי לי כרגע לפנות ליעוץ בתשלום...בכל אופן גם אים כן לאיזה סוג יעוץ כדאי לי? תודה מראש על כל עזרה