כוכבית - חומר למחשבה...

היי, אני מצטטת לך כאן משהו מתוך איזה שיר, וזה בעקבות כמה מהדברים שכתבת בימים האחורנים: "בכל פרידה יש מוות, לוחשת לעצמה האם. בכל פרידה ישנה לידה, צועק הילד החולם. ילד לא מביט לאחור; קדימה, הוא צועק, קדימה. פוחד שיהפוך לנציב של מלח, כמו אבא ואמא."

מה שלומך יקירה,,,,, מצמרר השיר הזה ,,,, הירגשת פעם כמו מכונית שמילאו לה דלק,,, מן חויה והיתחככות עם אנשים לא מוכרים ,(שתמיד הלחיצה) ותמיד הפחיד בדמיון ,, ובמציאות הצריך אומנם הרבה אומץ , וניראה פחות מפחיד ,,,להפתעתי,, ומוזר,,,,שהיצלחתי להרגיש גם את עצמי . שלך ויוי

מה נשמע אצלך ואצל הבן? יוצא לי להרגיש יותר כמו מכונית שנתקעה בלי דלק, באמצע הכביש המהיר... וכולם מסביב עוקפים וממהרים להגיע לאן שלא יהיה... אני לא אוהבת מפגשים עם אנשים לא מוכרים... בכלל אני לא אוהבת מפגשים... מה הרגשת שם, כשהרגשת את עצמך? הרה.