טוב לדעת

http://www.acri.org.il/hebrew-acri/engine/story.asp?id=343

יש מקרים מזעזעים רבים. למשל, במקרה אחד נימק הפסיכיאטר המחוזי הוראת אשפוז כפוי בכך שהמאושפזת, אשר אובחנה ע"י הרופאים כחולת נפש, קיימה יחסי מין בתדירות גבוהה מדי לטעמו של הפסיכיאטר המחוזי ומשום כך יש לראות אותה כמסוכנת לעצמה, שכן היא עלולה להדבק באיידס... במקרה אחר אושפזה אשה עולה מחבר העמים, דוברת רוסית בלבד, שהיתה נתונה בסכסוך משפחתי קשה עם בנה. הבן הזמין לביתה באופן פרטי רופאה פסיכיאטרית שאינה דוברת רוסית, ועל סמך אינפורמציה שגויה שמסר הבן, מבלי שהאשה נבדקה כלל, כתבה אותה רופאה לפסיכיאטר המחוזי כי מדובר בחולת נפש מסוכנת שיש לאשפזה. האשה אכן אושפזה, אך שוחררה לאחר זמן קצר לאחר שרופאי בית החולים הבחינו שאין כל סיבה רפואית לאשפוז. במקרה אחר, אושפזה חולה לאחר שבעת ריב בינה לבין אחיה, קיללה אותו ואמרה שהלוואי שבנותיו ימותו. הפסיכיאטר המחוזי קבע כי מדובר בסיכון פיזי מצידה של החולה העלולה לפגוע בבנות אחיה, על סמך אותה אמירה בלבד. ישנם כמובן מקרים רבים נוספים. בכל המקרים הללו, התעלם הפסיכיאטר המחוזי מדרישת החוק לפרט נסיבות ואירועים מהם יש להסיק לוגית על קיומה של מסוכנות. בכל המקרים הללו קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור אגב ביקורת נוקבת כלפי הפסיכיאטר המחוזי והועדה הפסיכיאטרית המחוזית.