לויוי

ויוי היקרה מצטערת שלא כתבתי לך אתמול בלילה...הייתי סחוטה מעייפות ויוי...מה שקורה עם אסירים, אסירים הם אנשים שפרצו גבולות ועל כך הם משלמים בכליאה פיזית - כמו כלוב. המסוכן הוא זה שמעניין, שמסקרן, שמביא לזה שאת רוצה להיות איתו-חלק ממנו-בעצם שהוא יהיה את. הסורגים שבכלא, הם לא אטומים ב100%. יש עוד מרווח "לנשום את האוירה" אבל יחד עם זה גם להנשך...את בטוחה שאת רוצה לקחת את הסיכון? ברגע שאת מציירת חיה כזו או אחרת את בעצם יוצרת אותה. אבל אז היא מתחילה לחיות חיים משלה ואת נשארת שם עם המכחול ביד ועוד חשק בלב. גם אם תצרי חיות כאלה, עדיין תתקשי לשלוט בהן. כי גם אם החיה כלואה שם בכלוב או בנייר שבו ציירת אותה, הרוח חיה ונושבת לכיוונך במלוא העוצמה. את בעצם רוצה "ליצור" מן יצור כלאיים שהוא גם "מדליק" אבל נשאר עדיין על הנייר. כלוא האקס שלך לא היה כלוא. אבל אולי את מקווה שהאסירים שהם כלואים יגלמו בשבילך את אותם יצורי כלאיים?

היי ליבי יקרה,,,, מה שלומך ,,,,, היה אחלה באותו ערב כהיתכתבנו,,, אני הירגשתי מצוין,,, ומה לך זה תורם בדרך כלל ? אתמול לא כל כך הרגשתי טוב מבחינה גופנית ,ולכן לא עניתי לך (אני מאד מיתנצלת) על מיכתבך המיוחד שכלל הרבה דברים נכונים ,הקשורים בתת ההכרה שאנו מתעצלים לפעמים לחשוב עליהם , ולדמות אותם למציאות הקימת. אני עדיין זוכרת את עצתיך בדבר "הציפיה" ואני נעזרת בה ,בקשר לבני. האם את מטופלת ?ליבי , היום אהיה אני מקווה רק בלילה ,,, תודה ,,,,ביי שלך. ויוי