פליק קטן , מה רע ?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לכל ההורים שבינינו, הי, יש לי ויכוח עם אשתי. היא טוענת, שבשום פנים ואופן, אין אף פעם צורך להרים יד חינוכית על ילד. אבל לפעמים, הילדים שלנו , כן אלו המתוקים לעתים, יכולים לשגע פילים ולנצל את אורך רוחנו. השכבתי ילד לישון חצי שעה לאחר זמנו. הילד לא רוצה לישון (מה הם כל כך שונאים בשינה ???) ועושה רעש. הוא עוד יעיר את אחותו הקטנה שבעמל רב הצלחתי זה עתה להשכיב אותה. וזה מה זה מלחיץ, כי אני צריך עוד מעט לעזוב את הבית לפגישה חשובה. אז בהתחלה עוד יש סבלנות, חמודי, לך כבר לישון . לאט לאט עוזבת הסבלנות והרוגז מתחיל לחלחל. בסוף זה פורץ החוצה. אז לא עדיף כבר על ההתחלה, לתת לקטנצ'יק איזה פליק קטן מתוך מעטה של רוגז אבל כאשר עדיין אנו שולטים במצב, ונגמר הסיפור. (בתקוה). זאת הדילמה. מה אתם אומרים , ידידי המלומדים ??
שלומי אני המומה......בשום פנים ואופן לא!!!!! חד משמעי!!!!!! שלא תעיז להרים יד!!!!!!! אל תוציא את התסכולים שלך על הילד!!!!!!!
בוא נראה מה רע האם את המנצל את הכוח הפיזי הרב שיש לך על פניו של הילד ? כן האם אתה מלמד אותו לתקשר בדרך חיובית מילולית ? לא האם הילד לומד מזה שכדי לקבוע הוא צריך רק להכות מישהו פליק קטן ? כן תוצאה פעם הבאה שהקטנה כן כן זאת שאתה מפחד שתתעורר תתנגד לבצע את מה שהוא חושב שהיא צריכה לעשות הוא פשוט ישתמש בשיטה המופלאה שהוא למד מאבא פליק אחד קטן ואז אתה תבוא זועם ותפליק לו ואולי הוא י הפוך ליותר מתוסכל וירביץ לילדים בבית הספר ואז המורה תקרא לך לשיחה ועוד ועוד וזה כמובן רק תסריט אופציונאלי אבל אני מקוה שהבנת פחות או יותר למה מאוד לא מומלץ להרביץ אז מה כן ? להושיב את הילד ולומר לו : אני מאוד מבואס מתוסכל מעוצבן שאתה לא הולך לישון כעת שזה הדבר שאני מבקש ממך לעשות ולכן פעם הבאה שאתה תבקש ממני דבר גם אני לא אעשה אותו. כמו כן יש לבדוק האם הילד לא מוכן לישון מסיבה מסויימת נגיד פחד או משהו כזה אבל זה כבר נושא לסרט אחר בהצלחה ביי
שלומי היי גם אני מרגישה שלהפליק מהר מידי זה לא מומלץ. ולהרביץ - בכלל נראה לי לא טוב. היום, כשאני אמא לבן גדול, שגבוה ממני כמעט בראש, אני נזכרת שהייתי תמיד,ועדיין, מאוד מאופקת, העדפתי "לשחרר צעקה", במקום "לשחרר מכה". גם את הצעקה לא שחררתי מיידית, ובוודאי שלא על כל צעד ושעל, למרות שהיו מקרים שהרגשתי שאני ממש עומדת בפני " התפוצצות מערכתית"... יש לי בן דוד- גבר בן 50- שסבל בילדותו "מאבא רגזן ", שהפליא מכותיו בילד,בחגורה. בן דודי- אב לשתי בנות, נשבע שהוא לעולם לא ירים מכה קטנה עליהן , כי כילד זוכר הוא בגופו ובמוחו את ההשפלה, את הכאב. אתה מבין שלומי? אנחנו האנשים הגדולים (בגיל ובגוף), מול הילד ,שגובהו בקושי מטר.....נראה לך הוגן? זה חלשים על חלשים יותר. כי לדעתי אנשים מרביצים לילדיהם מתוך חולשה, לא מתוך כוח..... הנפת יד נתפסת בעיניי כאקט של חוסר אונים, חוסר סבלנות. לכן- השתדל להמנע מהרמת יד, הרווח יהיה כולו שלך. שתצליח. ש נ ה ב
שלום שלומי, אם הייתי רוצה להיות ציני, הייתי אומר לך שפליק קטן או פליק גדול הוא דווקא דרך להעיר ילדים ומבוגרים כאחד ולא לגרום להם לישון. אחת מסגולותיה של הורות טובה (לעניות דעתי והרגשתי) היא היכולת להבדיל בין הצרכים שלנו כהורים ובין הצרכים של ילדינו. עוד לא נגרם שום נזק פסיכולוגי לילד שלא הלך לישון בזמן, אך לעומת זאת, נגרמו גם נגרמו נזקים פסיכולוגיים לילדים שהוכו. מדוע? משום שבהכאת ילדים אתה מפגין את כוחך הפיזי כמבוגר על חלשים והילד מפנים את המסר שעולם המבוגרים הוא עולם מאיים. מה יקרה אם ילדיך לא ישנו כשאתה תלך לפגישה החשובה? בהתייחסות שלך ניכר צורך ניכר לשלוט ולהשליט סדר. זה עניין שלך, שאינו קשור לילדיך. דמות הורית צריכה להיות, ללא ספק, דמות שמפגינה גם סמכות ויכולת להציב גבולות. אבל נדמה לי שעל ידי הכאה אתה משדר לילד בדיוק את ההפך: שאתה מאבד שליטה על עצמך, וזה מעיד בהחלט על חולשה ולא על חוזק. וכאמור, אם להיצמד לדוגמא שהבאת, פליק מעולם לא הרדים אף אחד. הנח להם והם יירדמו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
או. קיי. אני רואה שאני צריך להדוף מתקפה רבתי ! חברה, להירגע כולם. אני לא ממש זוכר מתי לאחרונה הרמתי יד על הילדים. אבל לצורך הענין, אני רוצה בכל זאת להביא את הטיעון שכנגד. כאשר ילד עושה מעשה לא טוב, למשל עושה רעש אשר עלול להעיר מישהו, והוא הוזהר כמה פעמים שמעשהו הנו רע, יש צורך בענישה. הרי הילד צריך ללמוד שכשעושים משהו לא טוב, סופגים. אי אפשר לתת לילדים לעשות ככל העולה על רוחם , נכון ? אני רוצה להבדיל בין מכה רצינית כואבת מתוך כעס אמיתי, לבין מכה חלשה יחסית שלא פוגעת פיזית, אבל יש לה את האלמנט של העברת מסר חריף של אי שביעות רצון מהילד , ובהקפדה שהדבר יעשה בלי רוגז פנימי. מתוך קור רוח. אני יודע שהדבר מסוכן כי לא תמיד אנו שולטים בעצבינו, אבל מה שאני אומר זה שעדיף אם כבר בסופו של דבר אנו אומדים את עצמנו בלי להתייפייף ורואים שבסוף נתרגז כהלכה ואז עלולה המכה גם להיות כואבת וקשה, אולי עדיף על ההתחלה כשאנו עדיין רגועים יחסית, להעניש בצורה כזו. אני מקוה שהסברתי את עצמי. ואל תרוצו כולכם להלשין עלי במועצה לשלום הילד או משהו כזה . או קי ???
לשלומי לא נישאר לי מה לומר.... אני מבקשת ממך ואפילו מתחננת על תרים עליו יד, בבקשה......
שלומי דיבר על פליק קטן,אתם עשיתם מזה מכות רצח ועוד עם חגורה. אני אנסה לתפוס את ראשו של שלומי.... שלומי אני יודע שאתה מת על הילדים אך קורה לעיתים שהם מוציאים אותנו ההורים מהכלים,ופליק קטן ואפילו שלא כואב אם ניתן אותו ברגע לא של כעס יכאב כעת לילד ולמה?כי הכל פסיכולוגי,והילד מודע שאכן הוא לא מתנהג כיאות ועל זה הוא קיבל פליק ואז הוא בוכה ולנו בתור הורים כואב הלב. לכן להימנע מכל מגע עם ילדך בתור מכה כי הפגיעה בך בתור אב יותר קשה,כי לך יכאב יותר. ואתה זה שמתייסר למרות שלעיתים זה בא הפליק הקטן שלא בשליטתך.אבל הפחד הגדול שמא הפליק הקטן לא יספיק ואז זה ייהפך לפליק יותר גדול בגלל זה רצויי להימנע מכל פליק ואפילו הקטן.
שלומי, אני לא מאמינה לכל יפי הנפש כאן שאף פעם לא הפליקו פליק קטן לילדיהם. הרי את הפליק הקטנטנן אנו מפליקים לאחר דיבורים רבים ואזהרות רבות, כמובן שבתוך תוכנו אנו לא רוצים להפליק, אבל איך תסבירו שבסוף זה עובד (נכון?), כמובן שאני כמו כולם לא בעד ואחרי הפליק אני יושבת ואומרת לילד שכואב לי בלב הפליק יותר מאשר בטוסיק של הילד . אז שלומי, עדיין בוא נשאיר את זה כאופציה אחרונה אם בכלל ונשמור כל כבוד ילדינו. יום טוב!!!
ים, את כמו משב רוח רענן ביום חם ושרבי ! סוף סוף מישהו שמדבר בשפתי. תהיי בריאה, ושהילדודס שלנו לא יעמידו אותנו בנסיון אף פעם. שנגדל אותם בכיף, בהמון סבלנות, עם המון תשומת לב, וים של אהבה !!! ביי
שלום ים, אני מודיעה לך שלי לא הפליקו אף פעם! - תקראי גם את התשובה שלי לשלומי בסוף העץ הזה. ואני מתארת לעצמי שהורי לא היו היחידים. ותאמיני לי, אני הייתי שובבה לא קטנה, והורי היו בשר ודם כמו כל האנשים. לא צריך להיות יפה נפש וגם לא מלאך כדי לא להפליק לילד, צריך להיות פשוט... בן אדם! כל טוב! נזבורה
הפליק לא יגרום לילד לרצות לישון אלא יזכה אותו בתשומת הלב לה הוא זקוק ממך. אם אנחנו מחנכים ללא לאלימות עלינו להוות דוגמא אישית. וכן, גם פליק קטן נחשב אלים ולא משיג שום תוצאה חיובית. עדיף לתאר לילד את תחושתו ואת תחושתך כלפי התנהגותו אך מבלי להאשים אותו, משום שהאשמה היא אלימות מילולית. למשל, אני מבין שאתה לא רוצה ללכת לישון עכשיו אבל הרעש שאתה עושה מאוד לא נעים לי. אני מאוד לא רוצה שמיכל תתעורר. היה לי מאוד קשה להשכיב אותה לישון ואני מאוד אכעס אם היא תתעורר שוב. ברגע שתדבר לילד בגובה העיניים הוא יזהה את רגשותיו ורגשותיך וירגיש שותף למשימה. זה על קצה המזלג מתוך הספר, "הורים משוחררים ילדים משוחררים". אצלי זה מניב תוצאות חיוביות, מקווה שגם אצלך. בהצלחה, מיכל.
שלום שלומי, אמנם אין לי ילדים, ולכן אולי אין לי בכלל זכות דיבור. אבל בכל זאת אהיה חוצפנית ואביע ישר מן הלב את מה שאני מרגישה לגבי "פליק קטן וגמרנו": N O W A Y!!!!!!!!!!! אחזור שנית: N O W A Y!!!!!!!!!!! אם נותר בי איזה ניצוץ של שפיות מהילדות הדפוקה שלי, הרי זה רק בזכות העובדה שהורי אף פעם לא הרביצו לי!!!!! אם היה משהו שהחזיק אותי ברגעים שחשבתי שאני רוצה למות, ומה שיותר מהר, הרי זה היה העובדה שידעתי שלפחות בבית מכבדים אותי כאדם, לא מרביצים לי ולא מתעללים בי כמו בבית הספר. וגם כשהורי כעסו עלי ובעידנא דריתחא, כמו שאומרים, פלטו כמה מילים לא הכי מתאימות, הרי שבזכות העובדה שאף פעם לא הרימו עלי יד, ידעתי שלמרות הכל הם אוהבים אותי. ועוד משהו: מהמילים שלהם אני היום עושה צחוק. אני בטוחה שממכות לעולם, אבל לעולם, לא הייתי יכולה לצחוק, גם לא אחרי שלושים וארבעים שנה.... אז תעניש את הילדים בכל צורה, תצעק, תקלל, אבל בבקשה, אל תרביץ! בהצלחה! נזבורה
לשלומי ולכל הכותבים האחרים בוקר טוב. חשוב להתחיל את התייחסותי מכך שהחוק במדינת ישראל אוסר על הכאת ילדים. אנשים שעושים זאת עשויים לתת את הדין לכך. ההגנה על קטינים וחסרי ישע הינה אחת מהמטרות אותם הציבה לעצמה המדינה- וקיימת חובת דיווח על כך מצד כל אדם באשר הוא. פליק קטן- הינו פתרון אלים של אדם גדול, המבטא נייצול של יתרון הכוח והגודל הפיסי. הוא גם מגלם אובדן שליטה- כפי שכבר כתבו פה לפני, דווקא במצבים בהם נידרשת שליטה והוכחה של אחריות. הסמכות ההורית הינה הכרחית וחשובה, אך אל תבלבלו בינה לבין אלימות. אלו שני מושגים שונים. ההורה הסמכותי אינו ניזקק לפתרון תוקפני, היות ויחסיו עם ילדיו מושתתים על כבוד הדדי והערכה הדדית של זכויותיו של כל צד. מתוך עמדה כזו מוצבים הגבולות ומתאפשרים דיונים לגבי מהותם, בהתאם לגיל הילד ולשלבי התפתחותו. נדרשת גמישות ופתיחות של ההורה ורצון לשמוע את דעתו של הילד. הדרך להציב גבולות, כפי שכבר נכתב פה בעבר הינה בעקביות ובנחישות. גידול ילדים, כפי שיודע כל מי שעושה זאת, הינה משימת חיים מורכבת, מאתגרת ומרגשת. היא מפגישה אותנו עם הילד שהיינו ומאפשרת תיקון ועיבוד. לפעמים אנו גם עשויים למצוא את עצמנו משחזרים במדוייק דפוסים לא טובים, באופן לא מודע. דפוסים שפגעו בנו כילדים. ניתן ורצוי לקבל עזרה והדרכה כאשר חשים זאת. הרי ילדינו הם הדבר החשוב לנו ביותר. נפשם הרכה והעדינה תלויה רבות בנו וביכולתנו היצירתית להגן עליהם, להדריכם ולחנכם. אסור לנצל זכות זו לרעתם. גם אם צרכינו באותה שנייה שונים- הילד נמצא לפנינו בסדרי העדיפויות. אתר זה מכבד את חוקי מדינת ישראל. לכן רבותי- אלימות לא תוצדק פה- להיפך. בוקר טוב לכולכם. רוית.
הי נזבורה, אני מסכימה איתך שאין להרביץ בשום דרך ואופן לילדים אך גם לא לקלל. קללה זוהי השפלה מילולית ובוודאי שלא חינוכית. וכבר אמרו חכמנו חיים ומוות ביד הלשון... ניתן לשלוט ברגשי הכעס ולא להגיע לאיבוד שליטה של אלימות או קללות. פשוט לשוחח עם הילד כמו שהיינו רוצים שישוחחו איתנו בשעת משבר. מיכל.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
