להרה

קראתי את מה שכתבת לגלית וחייכתי....והפעם דווקא כן בגללך...כי חשבתי לי "הלוואי שהיה מצב שבו אדם היה יכול לעשות דיאלוג עם עצמו באובייקטיביות." מצב בלתי אפשרי אבל משאלת לב... כל תשובה שם כמעט מתאימה גם לך ישנם הרבה איבחונים שנעשים שלא לצורך...כדי "לדחוף תרופות". ידיד שלי קיבל ליתיום, והיה עם זה שנים...הוא משחק בזה אבל יודע שזה לא עושה לו טוב יותר ולא מסדר לו את החיים כי צריך יותר מעזרים כימיים כדי לסדר משהו בראש. אסטמה זה מצב של חנק. ועם כל מה שאת מחניקה, האמת זה לא מפליא אותי. עם טיפול מתאים תמצאי שאת בכלל לא צריכה ונטולין. ואם תפסיקי להחניק את הבכי שבפנים תמצאי שאת תרגישי טוב יותר פיזית ונפשית. פיל לא אמור להיות בחנות חרסינה ואריאל שרון יכול לרכב על אופניים (יהיה לו קשה - אבל אם הוא יוריד כמה גרמים זה אפשרי) אבל הנפש שלך אמורה להיות בפנים ולהפעיל אותך קצת משם - כי מה לעשות אנחנו לא רובוטים ללא רגשות, ולמה אנחנו כך...שאלות למערכת... ויש ליש שאלה קטנה אלייך...באחת ההודעות כתבת שאת אוהבת חתולים..מה התכונות של החתולים שאליהם את כל כך נמשכת?

היי, סליחה שאני מתחילה דווקא בזה, אבל - אריאל שרון על אופניים???? אני מנסה לדמיין אותו על תלת-אופן של ילדים קטנים... אני חושבת שדווקא כן יכול להיות מצב של דיאלוג פנימי אובייקטיבי, אבל על דברים שהמשמעות שלהם לא כל-כך חשובה... אני לא יודעת אם מה שכתבתי לגלית יכול להתאים לי, כי אני קוראת את הדברים שלה כבר תקופה ארוכה, ולא רואה את עצמי שם... כבר היו מקרים שאנשים כתבו פה דברים, ויכולתי לומר "וואלה! זה כאילו שאני כתבתי את זה...". אסטמה היא מחלה מבלבלת... יש הרבה שטוענים שהיא פסיכוסומטית... מאידך היא נחשבת למחלה תורשתית... מה שמעלה את השאלה האם מחלות פסיכוסומטיות יכולות להיות תורשתיות? ואם כן, אז הן כבר עניין גנטי ולא נפשי... בכי? אני לא יודעת מתי בכיתי בפעם האחרונה... עברו מאז כמה שנים טובות.... מה שכתבת על היותנו "לא רובוטים" מזכיר לי את התאוריה השלטת במאות קודמות - שרק לבני-אדם יש מבנה נפשי-רגשי, בעוד בע"ח הם מכונות... וזה מוביל אותי לשאלה האחרונה שלך... חתולים!!! אז קודם כל, ולמען הצדק... אני אוהבת בע"ח נקודה. פשוט יצא שיש לי המון חתולים וקצת פחות מהיתר... אז למה אני אוהבת חתולים? יש סטיגמה על חתולים שהם אנוכיים, מפונקים ולעיתים מרושעים (סטייל שרה נתניהו). אבל זה כמו להכליל את כל הכלבים, הסוסים, הציפורים ובני-האדם! נכון, היתה לי חתולה שהתאימה לסטיגמה הנ"ל... בניגוד לכלב, חתול עצמאי יותר. חתול - ביתי ככל שיהיה - שיימצא את עצמו ברחוב יסתגל וישרוד... כלבים פחות. יש בחתולים אצילות מסויימת, שכלבים לא ניחנו בה... לכלב קוראים "ידידו הטוב של האדם"... אני מכירה חתולים נאמנים לא פחות. בד"כ כלב נאמן לקבוצה של אנשים (להקה)... החתול, כחיה סוליטרית נאמן קודם כל לעצמו ואח"כ לאדם אחד בלבד... בקיצור... אין לזה סוף... צריך לחיות בין חתולים תקופה ארוכה בשביל ללמוד להבין את היצור הזה...

היי הרה אריק שרון על תלת אופן.... צחוק לחשוב על זה....אני אנסה משהו בפוטו שופ כשיהיה לי זמן ואודיע לך איך זה יצא :-) בקשר לדברים שכתבת לגלית...אני קוראת את זה וחושבת "זה בדיוק מה שהיא צריכה רבאק למה היא לא מסתכלת" יש דברים שנכתבים פה בפורום והם בגדר עזרה ויכולים לבוא ממך ממני או מכל אדם אחר, אבל הדברים שכתבת לגלית כמו ההתמודדות שצריכה להעשות היא בדיוק בשבילך. אסטמה נחשבת מחלה פסיכוסומטית והיא לא תמיד תורשתית....מאיפה מתחילה בכלל התורשה?...אבל אם חושבים על זה שאסטמה באה מחנק או החנקה, ולוקחים בחשבון שילד שבא לעולם לא מחליט על הדרך שבה הוא יסתכל על העולם, ושתפיסת עולמו מושפעת (בתחילת חייו ועד התבגרותו מתי שהיא לא תהיה) מהוריו...זה נותן בחזרה את השאלה - האם סגנון חייהם של ההורים גורם לזה שסגנון חייו של הילד יתעצב במעוות גם כן, או יותר נכון...האם עצם זה שההורה מחניק את רגשותיו מסיבה אישית או תרבותית, גורמת גם לילד ללמוד לא להראות רגשות והתוצאה של החנקה כזו ידועה. ילדים רבים מחלימים מהאסטמה כשהם גדלים...בניגוד למחלות תורשתיות רבות...השאלה היא למה... אנחנו מכניסים את החמצן דרך הריאות - את החיים בעצם....גם היפר ונטילציה היא סוג של הכחשה ולרוב המצב הזה נחשב למצב פסיכולוגי יותר מאשר פיזי. בקשר לבכי...זו פשוט הדחקה של רגשות..הדמעות הן נהר החיים. כשמישהו מנסה לעצור את הדמעות והן רוצות לפרוץ החוצה הוא פשוט....נחנק. החיות לא מתנהלות ללא מבנה רגשי. אין להם את המבנה השכלי. הן לא פועלות ממניעים "רובוטיים" אלא מאינסטינקטים. בקשר לחתולים, מה שהפליא אותי בדימוי שנתת לחתול - חיה שהבנתי שאת מאד אוהבת ...נתת דוקא את הצד הלוחם שלו...את השריטות. חתול שכמו שאמרת אי אפשר להכליל: נקי, מפונק, סולידרי, עצמאי, שורד...והכי חשוב נאמן לא פחות מכלב. כשאת דיברת על חתולים פעם שעברה, אמרת שאת אוהבת אותם מאד והם מחזירים לך בחוסר אהבה כלומר - שורטים. את מקבלת כזה משוב גם מבני אדם? בוקר טוב (כי לילה טוב כבר לא שייך) :-)