התפרצויות זעם של בעלי-קשה לנו

שלום רב אנחנו בבית סובלים מהתפרצויות זעם של בעלי, חוששים להרגיז אותו וחיים בצל הפחד כעת הוא לא מדבר איתנו , כי אנחנו לא טובים מספיק בשבילו. אולי מישהוא יתן אל חוות דעתו, מנקודת מבט של גבר עצבני, כדי שנוכל להבין את המצב שמעכיר את חיינו..... בברכה, כל המשפחה של רונית, שבת שלום

שלום רונית, לא אוכל לתת לך את התשובה מנקודת מבטו של גבר עצבני, אלא מנקודת מבטו של איש מקצוע. התפרצויותיו של בעלך משקפות חוסר יכולת לשלוט בעצמו וריפיון בגבולותיו הפנימיים. לכן יש צורך להציב לו גבולות מבחוץ. לדעתי, עליכם להתאחד כמשפחה, לא להיכנע ללחציו, אלא לעמוד על כך, כמשפחה שלמה, שיילך לטיפול אצל איש מקצוע. ניתן לגייס לכך איש מקצוע שבעלך נמצא בטיפולו כמו רופא משפחה שעימו לבעלך יש אולי כבר קשר טוב סביב בעיות רפואיות שהיו לו בעבר או שיש לו כעת או כל גורם אחר. עליכם להעביר לו את המסר שתהיו לצדו כל העת בטיפול זה, שתשתתפו בטיפול במידת הצורך, אם המטפל יחשוב שיש צורך בטיפול משפחתי, אך העברת המסר המקבל צריכה להיות תוך הבהרה שהכל מותנה סביב פנייתו לטיפול. כניעה ללחציו ולסנקציות שהוא מטיל עליכם תחמיר את הבעיה גם עבורו וגם עבורכם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רונית, במספר שורות הצלחת להעביר לכולנו עוצמת הפחד בו הנכם נתונים , כולכם , כל בני הביית. האם אלו התפרצויות מילוליות בלבד , או שיש גם אלימות פיזית כלפייך או / ו הילדים ואולי גרימת נזק לחפצים שיקרים לכם ?? רונית , האם ההתפרצויות היו תמיד או שזו תופעה חדשה , והשתיקות מתי הם החלו .... ובתקווה שיהיה לכם סוף שבוע רגוע

אני דווקא היום "רגוע"

לרונית שלום... מה שאני יכולה להגיד לך כאישה שהייתה "בסרט" הזה, אל תכנעי לו!!!!! לי לא היה הכח ולא הייתה לי התבונה לעצור להגיד "רגע" ,ואני פשוט נכנעתי היום אני חיה וצוחקת וניראת ממש מאושרת....אבל הכל מבחוץ-מבפנים אני פשוט חתיכת סמרטוט, ובעלי???? בעלי השייך הסעודי.... אל תתני שזה יקרה גם לך, מחזיקה לך אצבעות כוכבית

ראשית תודה לכם, לד"ר, לY.F. ולכוכבית ליבי איתך התפרצויות הזעם החלו בדרגה, בתחילת הנישואים באמת חשבתי שאני גורמת לו או אחד הילדים ואחרי שיחה עם חברות הבנתי שהאיש פשוט דפוק בראש ולי אין חלק בזה. ניסיתי את הדרך של דיבור שקט ומרגיע -עזר לי לכמה ימים, ניסיתי להתעלם -הרגיז אותו עוד יותר, בשנים האחרונות הוא באמת שובר חפצים אבל רק את שלי אני לא מעיזה להחזיר לו בשבירת חפציו כי אני מכירה בזה שהוא עלול גם לשבור אותי במכות. השתיקה שלי אומנם מרגיזה אותו אבל אני למראית עין שלווה ואני עושה סיכום של כמה מריבות חסכתי לי איתו וכמה ילדי מאושרים כשיש שקט בבית. בחודש הראשון לנישואים עוד שלכאורה הוא צריך עוד לאהוב אותי הוא נורא העליב אותי אמרתי לו מה הסיפור שלך התחתנתי איתך כי חשבתי שאנחנו אוהבים שיהיה לנו טוב ביחד ואז הוא ענה לי שאבא שלו אמר לו שצריך להתנהג בקשיחות לאשה כדי שלא תבקש כסף אם גבר מראה לאשתו שהוא אוהב היא תזלזל בו ותרצה את כספו.מותר לציין שעבדתי והוא אז היה מובטל.נחרדתי והבנתי מאיפה זה בא . והחיים שלי בזבל מאז ועד היום. אשמח לקבל עצות וללמוד מכל אדם, תודה מראש