האם זוהי צורת חיזור?

אני כבת 35 נשואה +. מזה מספר שנים (ואין לי שליטה על כך) חושבת ללא הרף על הגבר הנשוי כבן גילי הגר באותו עיר שאני גרה.לציין, שחיי עם בעלי טובים מאד אך שיגרתיים,נדושים, ואין כלל וכלל ריגושים מאז ומתמיד. שיחות אינן עוזרות כלל-נואשתי......הוא טוב,עוזר ,מפרנס ותו לא-כך אופיו. אני דתית ציונית מתפללת מידי שבת בבית-הכנסת. הגבר ההוא (נאה,שרמנטי ועוד) מידי פעם מרים את ראשו ונואץ מבטים חדים אלי. כמובן, זה מחמיא לי. לאחרונה הוא שמע מבעלי שאנו מבלים לפעמים בסופי שבוע כשיש תוכניות יפות בכל מיני מקומות בארץ המדברים גם על הגבר ההוא. הוא שאל את בעלי באם הוא לא יתנגד להצטרף אלינו עם אשתו - בעלי ענה בחיוב. שאלתי: האם לדעתכם, הגבר מעוניין להצטרף לבילויים היפים המוצאים חן גם בעיניו היכן שאנו הולכים או זה תירוץ כי יש לו הזדמנות להיות במחיצתי או רק להנות מהתוכניות נטו, כי אם לא הייתי מוצאת חן בעיניו כלל הוא לא היה מעוניין להצטרף אלינו, לא כן? (אני אובסיסיבית עליו 24 שעות ולמרות שאני אשה עסוקה מאד קשה לי לנתק אותו מראשי- אולי זאת אהבה, מי יודע?) יש לו שפה משותפת עם בעלי , אך כשאני עוברת ברחוב הוא חייב לסובב את ראשו ולהביט בי-אולי אם הוא רוצה להצטרף אלינו זה תירוץ כדי להיות במחיצתי, האם זוהי צורת חיזור?-אשמח לקבל תשובה - חיה, ותודה לכם מראש.לציין, שאני אשה חמה ונאה מאד ובעלי קר ביותר.

שלום חיה, אני לא יודע אם זו צורת חיזור או לא - ברור שהיית רוצה שזו תהייה צורת חיזור. כרגיל במקרים כאלה, הגבר החדש אינו הסיבה ליחסך לחיי הנישואין שלך, אלא מה שקרה בהם עד כה. ניכר שאת מכחישה את השחיקה שבחיי הנישואין שלך: את כותבת שהם טובים ומייד מוסיפה שהם נדושים ושבעלך קר. אכן דיבורים אינם עוזרים במקרים כאלה. קשר הנישואין עונה על הצורך שלך ביציבות והפרשייה עם הגבר החדש עונה על הצורך בריגושים - אלה שני צרכים הסותרים זה את זה. אני חושב שאת צריכה לשאול את עצמך שתי שאלות עיקריות ועדיף שתעשי זאת במסגרת ייעוץ מקצועי: (א) האם את מסוגלת לקבל את בעלך כמות שהוא ולהמשיך בנישואין? ו-(ב) האם קיים בך צורך בריגושים/שינויים שהוא חזק מהצורך ביציבות? במילים אחרות: נניח שתינשאי לגבר החדש, לצורך הדיון, האם אין זו אך שאלה של זמן עד שגם הוא ישעמם אותך, ברגע שהמסגרת תתמסד ותהפוך לשיגרה? שתי השאלות קשות, וקשה מאוד לאדם להסתכל על עצמו מבחוץ ולענות עליהן. לכן אני מציע לך ללבנן בשיתוף איש מקצוע. שאלה נוספת שניתן להעלות במסגרת ייעוץ כזה היא האם אותה אובססיביות שאת מתארת בקשר לגבר הזה מאפיינת אותך בתחומי חיים אחרים ואז יש לטפל בה כתופעה בפני עצמה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין פסיכותראפיסט

תודה על התייחסותך. האם זה פלא שאני מרגישה כך? - יש לי משפחה נהדרת-ילדים מחונכים ומחוננים ואנו משפחה חמה וקשורים מאד אחד לשני. בטוח שלא הייתי רוצה להתגרש ולהרוס את הקן שבנינו, מה גם אני תלוייה בבעלי מבחינה כלכלית ובכל זאת אנו גם קשורים אחד לשני, אך יש לו "מום" שאינו מסוגל מעולם: לפרגן, להחמיא להיות רומנטיקאי- ואני ההיפך הגמור, פשוט אין לי פידבק . הוא טוען שהוא מאד אוהב אותי ושאני ישלים עם אופיו-ואינו מוכן ללכת לייעוץ, הוא מאד יבש., קר, קודר אך יש לו לב טוב. יתכן, וזהו גנים מהבית שספג- אך התחתנתי צעירה וחשבתי לתומי שהוא ישתנה - והכל לשווא. בתוך תוכי אני צמאה לחום ומשתוקקת אפילו ומפנתזת על האדם ההוא- אני מתארת לעצמי באם היה יוזם יתכן והייתי נענית לו בלית ברירה כי אני צמאה לחום וריגושים מצידו. אין לי שום משיכה לשום גבר רק עליו בלבד. מספיק שאני במקרה נפגשת בו ברחוב- מייד אני מקבלת מצב רוח נהדר לכל היום.אני חושבת עליו יומם וליל- עושה רושם שהוא נשוי באושר, אך בכל זאת שמתי לב שהוא אוהב לפזול לצדדים. יש לי מעט אובססיה לנקיון ואני אוהבת ומקפידה שהכל יהיה אצלי בבית כמו סרגל ( הבגדים בארון מסודרים כמו פלס מים ועוד...) שמעתי שיש טיפול תרופתי לאובססיה-אינני מוכנה לקחת. האובססיביות שלי לגבר נובעת מחוסך חום שאני מקבלת- מה גם שהוא מושך ומידי פעם לוטש בי עיניים - ומובן שזה עושה לי משהו. - מחיה

חשוב לי התייחסותך לתגובתי השנייה אליך. אני מודה לך מאד על-כך - חיה.

הייתי שמחה באם קרה למישהי מקרה הזהה לשלי ואיך התגברה על-כך ומה חוות דעתה על המקרה שכתבתי מהתחלה- אשמח לקבל תגובות מאנשים. - בתודה, מחיה.