שאלה לצוות המקצועי (ולחברי הפורום כמובן)

האם ניתן, מניסיונכם כאנשי מקצוע, לשנות את דפוס המשיכה לבני זוג..? למה אני מתכוונת..- האם אני יכולה (אני מאד רוצה) להתאהב במישהו שאינו מייצג את כל מה שנמשכתי אליו עד היום, האם אני יכולה להשתחרר מדפוסי משיכה הרסניים? האם זה ניתן לשנוי (במודע או שלא במודע)??? אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי כבר שנה בערך. לאחרונה חלו מספר שינויים לטובה בחיי. התגברתי על רומן שהיה לי עם גבר נשוי, התנתקתי מאנשים שלא עשו לי טוב סיימתי את לימודיי וחזרתי לעבוד ואני משתדלת לעשות דברים שיגרמו לי אושר. אמנם התהליך לא כזה פשוט וקל, כמו שהוא אולי נשמע מדבריי,אבל הכוונה שלי היא להגיד.. שאני מרגישה שחלים בי שינויים לטובה. האם יכול להיות מצב שבו באמצעות הטיפול, אוכל גם ללמוד איך להתאהב באנשים "הנכונים"....? האם זה קרה לכם עם מטופלים? האם זה אפשרי? או שמא נגזר עלי (...) להימשך לאנשים שמחטטים בפצעיי וגורמים להם לדמם בדרך כזו או אחרת... האם אפשר להשתחרר מהצורך "ההוא" לשחזר טראומות מהעבר על ידי משיכה לבני זוג שאיתם אנחנו משחזרים את ההיסטוריה שלנו ואת החיטוט הכואב???

ליהי מתוקה הרגע ענית לשאלה שאת עצמך שאלת הרי ישנם שינויים חיוביים בחייך כעת, זאת אומרת שהתחלת לשחרר את הצורך באנשים שלא עשו לך טוב... ודאי שבאמצעות טיפול אפשר לשנות דפוסי משיכה. ברגע שתדעי מהיכן הם באים, תוכלי גם לטפל בהם. מה שחשוב מאד הוא, לטפוח לעצמך על השכם כי באמת עשית שינוי, להינות מהשינוי, וכמובן להמשיך ולדבוק רק במה שעושה לך טוב בהצלחה 3>

(איזה שם מקסים..) אני שואלת את זה כי אני נמצאת בקשר כבר שנה עם בחור מדהים שמאוהב בי עד עמקי נשמתו, רק שהוא לא ממש מייצג את סוג הגברים שנמשכתי אליהם עד כה. מכיוון שאני לא בטוחה במה שאני מרגישה אליו , היינו ידידים די טובים שפה ושם מדברים ולפעמים גם יוצאים לאנשהוא. רק שבזמן האחרון, הקשר די התהדק. אנחנו בקשר טלפוני כמעט יומיומי, ואני מתה עליו. כיף לי לקבל ממנו הודעות ולדבר איתו ואני מחכה לסופשבוע לפגוש אותו (כרגע הוא בחו"ל). בכל פעם שאני נפגשת איתו, אני לוקחת איתי לפגישה גם שני שדונים קטנים שיושבים לי על הכתפיים. אחד (השדון הרע) צוחק עליי ומייצג את ההרגשה שאין לי סיוכי להתאהב בו, שכן הוא "בחור טוב מידי" ואני רגילה למשחקים ומתח, ואילו השדון השני( הטוב כמובן) טופח לי על הכתף ואומר לי " הוא כל כך טוב בשבילך. תני לזה צ'אנס"... בקיצור.. אני לא יודעת מה לעשות. פוחדת לפספס ומצד שני פוחדת לקפוץ למיים כי אני מרגישה שאני עדיין לא בטוחה במה שאני מרגישה. אוקיי, אז אני בתהליך של שינוי, אבל שינוי מהותי כזה??!! זה ממש לשנות לעצמך את כל מה שעשה לך עד עכשיו קוקטיילים כימיים במוח..? ( הכימיה הגופנית הפיזיולוגית )... איך אפשר לשנות דבר בסיסי כזה..? אולי אם אני אדע שזה קרה למישהו. אם אני אדע שזה מוכח ,שזה אפשרי, אז אני אוכל להיות יותר אופטימית... ובגלל הסיבה הזאת ביקשתי גם את עצת הצוות.

ליהי שלום אני אנסח את שאלתך במונחים קצת שונים: כמעט מכל התמכרות בעולם ניתן להשתחרר, יש כאלו שדורשות כוחות נפש חזקים יותר, ויש כאלה שדורשות מאמץ קל. התמכרות בהגדרתה גורמת להנאה מסויימת עם מחיר כבד מדי. בהחלט תוכלי להיגמל מההרגל השלילי ממנו את מנסה להיפתר ונשמע שיש לך את הרצון והמוטיבציה לכך. הבעיה שבכך תצטרכי לוותר גם על ההנאה או התגמול שקיבלת עד היום מהקשרים ההרסניים (נשמע מוזר?). אם תביני יותר טוב מה הם משרתים עבורך תוכלי אולי למצוא תחליף שיגבה ממך פחות מחיר. תמיד קל יותר להשתחרר מהתמכרות כשיש תחליף. אני מקווה שהאנלוגיה ברורה. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר..., ומדברייך משתמע, שאמנם קיימת אפשרות כזו אך השינוי אינו מהותי אלא מעט יותר "מעודן". האם הבנתי נכון? ואם הבנתי נכון, מה הסיכוי ( אם בכלל )להימשך למי שמייצג בדיוק את ה ה י פ ך ממה שרציתי עד היום (גם מבחינת מראה חיצוני וגם מבחינת אופי והתנהגות כמובן)? לא "מעט שונה", לא "בערך", אלא- מישהו ממש "אחר", מישהו שאני פשוט לא רגילה להתאהב בו ? מקווה שאני ברורה כי אני מתקשה למצוא את המילים המתאימות...

שלום ליהי קראתי את שאלתך החשובה ואני בהחלט מצטרף לדעתו של ד"ר קפלן. מה שד"ר קפלן מכנה "תגמול" או "הנאה" שיש לך מהקשרים הרומנטיים שאת מתארת ידוע כ"רווח מישני" (secondary gain). האינסטינקט המיידי של אנשים רבים כשהם רואים אדם במצוקה מסויימת הוא לחבקו, להתקרב אליו, ללטף אותו,בייחוד אם הוא נחמד לנו. עם הזמן,במידה ומדובר במצוקה כרונית, אותו אדם עלול ליצור, במודע או שלא במודע, אסוציאציה בין מצוקתו ובין היחס הטוב שהוא מקבל בגללה וכמעט בלי לשים לב, להיווכח שמצוקתו "משתלמת" לו. אני לא חושב שאת "נהנית" מקשרים אלה, במובן הפשטני של המילה, אך לפחות אחת הדוגמאות שציינת, קשר עם גבר נשוי, מבטאת תסריט ידוע מראש של כאב וסבל, שבידייך למנוע אותו. את כותב שאת נמצאת בטיפול ונראה שאת מפיקה ממנו והופכת יותר ויותר מודעת לעצמך ולקשייך. אלא שמודעות היא תנאי הכרחי אך לא מספיק. יש חלק שהוא באחריותך בלבד. העובדה שאת נמשכת כל הזמן לאובייקטים הגורמים לך סבל מעידה על כוונה ובכוונה זו יש לטפל, ולא בשינוי המשיכה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין פסיכותראפיסט

קודם כל ברוך הבא לפורום ובהצלחה.. רציתי לשאול אותך למה התכוונת כשכתבת שיש לטפל בכוונה. מהי אותה "כוונה" ? למה אתה מתכוון בדיוק?