עמדות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי, מקווה שהגעתי למקום הנכון, אם הבעיות שלי... אני בת 14.5 בכיתה ט', ויש לי חבר בכיתה יא' הוא וחבריו נוהגיםלעשן גראס מדי יום. אני מאוד מתנגדת, אך אני לא יודעת איך להציג את לפניו בדרך הנכונה ללא ריבים... בעבר ניסיתי כבר לרמוז לו על כך אך הוא התעקש שאסביר לו מה רע בזה, משום שהוא טוען שהוא לא מכור לזה, יכול להיגמל מזה בכל רגע ושחוץ מתועלת (הוא טוען שזה משחרר אותו מכל הלחץ) זה לא עושה לו כלום. אז אני מתלבטת - להאמין לו ולבטוח בו? / לעמוד על עמדתי ולהוכיח לו בדרך כלשהי שהוא בכל זאת לא צודק?(הודה אם תכווני אותי על הדרך הנכונה...) תודה (אם בכל זאת הגעתי למקום הנכון) x-girl!!!!!!
היי לך, אני חושבת שכדאי לך להתרחק ממנו כי הוא מסתבך עם החוק ועלול לסבך אותך. הוא בתהליך של התמכרות לסמים (בהתחלה כולם מכחישים(. עדי
תחפשי לך חבר אחר ובכלל חבר בגיל 14???? לא יפה ! ! מה יגידו השכנים??
שלום רב, נכון שטוב שיש חבר, אבל גם נכון וטוב לאמץ עמדות ותפיסת עולם. אני מכיר כאלו שיש להם צורך עז בחבר/ה, אבל תפיסת העולם שלהם שאומרת: "לא מעשן/ת" - עושה להם את המיון הראשוני. מדובר על "בלי עישון" מכל סוג שהוא. אם נראה לך שלא יהיה לך סיכוי למצוא חבר שכזה, כי כאילו וכולם מעשנים, אז קחי מבט אופטימי אל עצמך: בחורה שנתפשת דעתנית, ייחודית - וגם "לעניין", אמורה להיות מאד מבוקשת. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם