לרוית ניסן

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

17/01/2002 | 07:53 | מאת: מיקי

רוית שלום. בעבר פניתי אליך בקשר לביתי בת השנתיים שלא ישנה טוב בלילה (וחטפתי התקפה מצד מישהי בשם יעל...) הנהגתי "טקס" שינה לבת שלי, וכל ערב אני עושה איתה את אותו הטקס, כך שלפחות היא הולכת לישון במיטה שלה, ולא על הידיים של בעלי. זו כבר התקדמות... אבל כל לילה, בדיוק בעשרה לארבע לפנות בוקר (אבל הדיוק הזה מדהים! כמו שעון!) היא מתעוררת בבכי. לפעמים היא נרגעת מעצמה וחוזרת לישון, לפעמים אני עונה לה מהחדר וזה מספיק לה, ולפעמים היא ממש לא מוותרת עד שאני מגיעה, מניחה עליה את היד שלי ואז היא מייד נרגעת. הבעייה היא שאח"כ אני ובעלי מהלכים כמו שני זומביטים כל היום, כי השינה נהרסה לנו ברגעים הכי עמוקים שלה. מה יכולה להיות הסיבה להתעוררות הזאת? אנחנו כבר ממש חסרי אונים! יש לך הצעות מה אפשר לעשות? תודה, מיקי.

17/01/2002 | 19:58 | מאת: רוית ניסן

מיקי שלום. נחמד לפגוש אותך שוב ולראות את השינוי הניכר בזמן קצר יחסית. באותו האופן שהנהגתם את השינוי יש לפעול גם לגבי ההתעוררות. כנראה מדובר בשלב מעבר בשינה, הקורה לכולנו. אנו מתעוררים אבל נרדמים שוב מבלי אפילו לזכור זאת. לשינה ישנם כמה שלבים המבשילים בגיל צעיר יחסית. נראה לי שבמקרה של ביתך מדובר בהתניה (הרגל) שנוצר בו היא מתעוררת וזוכה לתגובה כלשהי. כדאי לגמול אותה מכך גם בכדי שהיא תישן רצוף וטוב וגם כדי שאתם תוכלו לתפקד. דברו איתה לפני השינה על כך שבלילה ישנים, שאתם שומרים עליה גם כאשר היא ישנה וגם כאשר אתם ישנים. בלילה כשהיא מתעוררת השתדלו לא להיכנס לפעילות. הלילה נועד לשינה. אימרו לה ממיטתכם לשוב לישון ושהכל בסדר. עשו זאת באותה העיקביות שעשיתם את השינוי הקודם- ותראו שזה יעבוד. לילה טוב ורגוע, ובהצלחה. רוית.

18/01/2002 | 08:56 | מאת: מיקי

שלום רוית, מה לעשות במידה והיא ממש היסטרית בלילה? את בעצם מציעה לי ישר כשהיא מתחילה לבכות שאני אענה לה מהחדר? כרגע מה שאני עושה זה פשוט מחכה. אם היא מתחילה ממש לבכות - אני עונה לה. אבל אז זה כבר אחרי כמה דקות של "קיטורים" מצידה. השאלה היא אם אני לא מגבירה את ה"נזק" בזה שאני לא עונה לה מייד, כי אז היא חוששת שהיא באמת לבד. אז את מציעה לענות לה מייד כשהיא מעירה אותי? אני מקוה מאד שזה יעזור, כי אני כבר משתגעת מהלילות האלו! ושוב אני חוזרת לשאלת המיטה: גיסתי סיפרה לי על מישהי שיש לה ילדה בערך באותו הגיל, ושהיו לה בעיות שינה כאלה, וברגע שהעבירו אותה למיטת נוער - היא נרגעה וכל בעיות השינה הפסיקו. מצד שני - גם שמעתי על סיפור אחר שזה לא פתר שום בעייה. את חושבת שיש טעם להעביר אותה מיטה או שזה לא מה שיפתור את הבעייה? מיקי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית