שאלה דחופה

בתי בת השנה ושמונה חודשים ילדה מאוד מפונקת היא לא מקשיבה כלל גם כשצועקים אליה ולפעמים נדירות נותנים לה מכה (עדינה) על היד היא פשוט לא מתעלמת מאתנו. ברצוני לציין שבגן היא ילדה מקסימה אבל כשהיא מגיעה הבייתה היא פשוט מוציאה "הכל" החוצה. כמו כן ברצוני להוסיף שבתי לא מוכנה ללכת לישון בשבילה ללכת לישון זה עונש , בתי רוצה לישון רק במיטה שלי ולא בלול שלה. אז לצערי, אני נותנת לה לישון במיטתי ובשעה מאוחרת אני מעבירה אותה למיטתה אבל בלילה היא מתעוררת ופשוט אין לי שליטה עליה והיא ישנה איתי. שאלתי, ממה לדעתכם נובעת התנהגותה ושאלתי העיקרית היא איך אני אמורה להתנהג איתה האם להיות נוקשה יותר אנא עזרתכם הדחופה

רעות היי, זה יהיה קשה מאוד. כל פעם שהיא מתעוררת ובאה לחדר שלכם, תחזירו אותה למיטה שלה!!!! זה ייקח מכם כמה לילות, אבל היא תלמד!!!! כשהיא בחדר, אל תציעו לה כלום!!! כל פעם שהיא מנסה לעמוד על רגליה, השכיבו אותה והסבירו לה שלכל אחד המיטה שלו!!! עדי

לרעות שלום. שאלתך רחבת יריעה ואינה ממוקדת רק בבעיות השינה של ביתך. תינוקות לקראת גיל שנתיים מתחילים לעמוד על שלהם ורוצים לתרגל עצמאות לצד גבולות. זהו גיל בו נדרש מן ההורים מצד אחד לאפשר את העצמאות, כל עוד אינה מסוכנת או מוגזמת ומן הצד השני לבסס את הגבולות וללמד את הילד מה מותר ומה אסור. נוקשות יתר עשויה לפגוע הן בקשר ביניכם והן בבטחונה של הילדה בכך שבטוח להתנסות ולהיות עצמאית. חשוב במקרים אלו להבין ממה נובע הכעס שלכם עליה, כי לפעמים הוא עשוי לבוא ממקורות מוקדמים שלכם ולהיות מושלך על ביתכם הקטנה. להכות אותה ביד, גם מכות קטנות ככל שיהיו אינו פתרון. ההתמודדות שלכם צריכה להיות יצירתית ומאפשרת. ניתן להציב גבולות גם מבלי להזדקק לכעס. הרי וודאי אינך רוצה שהכעס ישתלט על היחסים. זה לא שאסור לכעוס, אבל חשוב להבין שכעס רב מידי הנובע מאובדן שליטה אינו טוב לאף אחד- לא לכועס ולא ל"נכעס". גיל שנתיים אינו פשוט להתמודדות. נדרשת סבלנות רבה, אך הפירות שתקטפו לטווח הארוך מצדיקים את ההשקעה. ניתן גם לקבל יעוץ מאנשי מקצוע בתחום בכדי להתמודד טוב יותר, כך שאיכות החיים שלכם תהיה נעימה וכייפית. בברכה. רוית.

רעות שלום הרבה כתבות בנושאי שינה, הצבת גבולות וכל מה שקשור בגידול ילדים תוכלי למצוא באתר של הורים וילדים www.horim.com ואם אין לך מנוי לירחון אז אני מאוד ממליצה לך לעשות. זה נותן המון!