דכאון עקב מוגבלות חברתית

שלום רב! להזכירכם אני בן 29סובל מדכאון עמוק בימים אלו , עקב חוסר תפקוד כללי חיפוש עצמי, חוסר יציבות בחיים ותחושת ערך עצמי נמוך. לפני כמה ימים עשיתי אבחון אצל יועץ תעסוקתי , הבחינות הלכו לי ממש גרוע והרגשתי שאני לא מצליח לבציע פעולה מוחית, בנוסף פסיכיאטר נתן לי להתחיל בטיפול ליטיום אמר להגיע עד 3 כדורים ביום ולעשות בדיקות דם אחרי 10 ימים. אני ממש מדוכא מעצם לקיחת הכדורים ומחוסר התפקוד שלי בבחינות, איני רואה אין אוכל להיות כמו כולם ןמרגיש ממש שאני נטל על החברה והמשפחה ,אני יודע שאין לכם תרפות פלא,אני כבר מגיל צעיר ביותר סוחב את הבעיות שלי , הגיעו מים עד נפש עד היום התחפשתי והסתרתי את הבעיות, אך היום כבר אין לי את הכוחות לעשות את זה אני כבר כמעט שבועיים נמצא בנתק טלפוני עם חברים ולא משיב להודעות שלהם איני יודע מה להגיד להם, הם מרגישים שמשהו לא תקין אצלי ואני ממש מיואש מהמצב יש לי מחשבות אובדניות, אשר פחדתי להגיד אותם לפסיכיאטר אליו הלכתי מחשש שימליץ לאשפז אותי אני צריך עזרה אשמח לקבל הצעות של הצוות המקצועי ושל קהל הפורום מה לעשות. העיניין דחוף ביותר

שלום חיים ראשית אני רוצה לחזק אותך במאבק ובהתמודדות שלך. אני יודע שמאד קשה להתמודד במצבים של דכאון ויאוש. יחד עם זאת אני רוצה לעודד ולהגיד שיש תקווה. במידה ורק התחלת בטיפול התרופתי תתמיד וברב המקרים הדומים לשלך ישנה הקלה משמעותית. בנוסף כדאי לשקול ללכת לטיפול פסיכולוגי או קבוצתי תמיכתי. אתה יכול לבדוק את האפשרויות במסגרת השירות הציבורי. במרפאה לבריאות הנפש באיזור מגוריך. למסגרת הטיפולית יש משמעות וכח לעזור ולסייע. חזק ואמץ אמיר זהר

חיים שלום רב, ממכתבך עולה סבל רב ומצוקה. נראה כי המצב בו אתה נמצא מדכא ומייאש אותך ומוסיף על תחושת הדיכאון הבסיסית. זהו מעגל קסמים שכזה שבו הדיכאון וחוסר התיפקוד מגבירים את הדיכאון הבסיסי, אתה חש ייאוש על שאינך יכול לצאת מהדיכאון וזה מדכא אותך עוד יותר. אמנם טיפול תרופתי מסייע במידה טובה במצבי דיכאון, אולם חשוב לא פחות הוא הטיפול הפסיכותרפויטי. להערכתי עליך למצוא מטפל/ת שתוכל למצוא אצלם קצת תמיכה, ויותר מזה תוכל לחלוק עם מישהו את התחושות הקשות אותן אתה חווה ולהבין יותר את מה שעובר עליך. אני מאמינה שאתה עובר תקופה מאד קשה בחייך, אולם כדאי לך לדעת שאפשר לצאת מזה, ואתה בדרך הנכונה. עצם מוכנותך לקבל טיפול תרופתי ואולי אף פסיכותרפויטי, מראה על תובנה ומודעות למצבך, וזו כבר חצי הדרך להחלמה. אני מחזקת את ידיך ומאחלת לך שיהיה לך כוח להמשיך כי יש אור בקצה המנהרה, באמת. טלי פרידמן - עובדת סוציאלית

לפי התאור שלך אתה כרגע סובל מסימפטומים של דיכאון כמובן שזה לא הזמן לבצע פעולות הדורשות מאמץ מנטלי - כגון בחינות מכל סוג שהוא כאשר הדיכאון יחלוף היכולות הקוגניטיביות חוזרות והשיפור בתיפקוד יהיה מורגש אים יש מחשבות רציניות על מוות - אז אישפוז זה לא הדבר הרע ביותר - בהתחשב שאי אפשר לטפל בגופה - ההפך, באישפוז השיפור הוא הרבה יותר מהיר ויעיל - ניתן להתאשפז במחלקה פסיכיאטרית של בי"ח כללי - אלו מחלקות סימפאטיות והאישפוז שם הוא מרצון לזמנים קצרים של 2-3 שבועות אצלך יש לשקול תכשיר נוגד-דיכאון בנוסף לליטיום כיוון שאתה מתאר רקע של בעיות מגילאים מוקדמים אני מרגיש שיתכן ויהיה צורך גם באיבחון פסיכולוגי וטיפול בשיחות כפי שממליצים הפסיכולוגים וה ע"סים (עובדים סוציאלים) לעיתים התיסמונות הקליניות של שינויים במצב רוח "ניזונים" מרגישיות של אופי ואישיות יחד עם מצבי-חיים מסויימים עדכן אותי - בהצלחה