בעיות בעבודה

אני עובדת במשרד ממשלתי, הבוסית שלי רווקה בת 60, (היא טוענת שהיא נגד נישואין), כל הזמן היא מסתובבת עם פרצוף חמוץ, היא לא לוקחת אף פעם יום חופשה, וכל יום היא עובדת מהבוקר עד הלילה, כשאנחנו העובדות מדברות ביננו על הילדים או הבית, היא ישר נכנסת ללחץ ומפריעה לנו עם כל מיני מטלות, בקיצור היא כועסת עלינו כל הזמן, בולשת אחרנו, אפילו כשהיא חולה היא מתקשרת כל חמש דקות על מנת לפקח עלינו, ולמה אני מספרת את כל זה, כי אני מרגישה שאת העבודה שלי אני עושה כמו שצריך, אבל אני כל הזמן לחוצה מהבוסית וסובלת מהפרצוף החמוץ שלה, אסור לי לצחוק לידה או לספר איזה בדיחה, כי היא ישר כועסת, ואחרי שניה היא תעמיס עלי עוד עבודה, אם אני רוצה לצאת יותר מוקדם מהעבודה אני בלחץ וחושבת מהבוקר, מה אני אגיד לה, מה עושים? לא אכפת לי שהיא בחרה שלא להנות מהחיים, אבל למה אני צריכה לסבול ולהכנס למצב רוח רע, ואיך אני יכולה להתנתק מהסיטואציה הזו ולצאת מהלחץ? כמה טיפים טובים יכולים לעזור לי לתקופת זמן, תודה.

אוי ואבוי, איזה בוסית נוראה היא נשמעת . טוב, קודם כל את צריכה להעריך לעצמך מה הבטחון שלך בעבודה הזו. האם יש לך אפשרות לדבר אתה דוגרי ולהעלות את הנושא בצורה גלויה וישירה מבלי לסכן את עבודתך. אם את משוכנעת שזה לא יכול להביא לפיטורים, אין כמו לפתוח דברים ולדבר עליהם. לי היה גם סיפור בעבודה. הבוס שלי היה נורא קטנוני, אם יצאתי לקנות סיגריות, כשחזרתי חיכה לי ושאל : לכמה זמן יצאת ? כל מיני דברים כאלו. יום אחד נכנס לחדרי ובדיוק עיינתי באיזה ספר. הוא התפרץ עלי: מה ? אתה קורא בספר באמצע העבודה ?? בקיצור, הרגשתי שאני חנוק, קראתי לו לשיחה ואמרתי לו שאי אפשר לעבוד בצורה כזו. אני בסוף היום גומר את העבודה לשביעות רצונו ושלא יבלבל לי את המוח איפה הייתי פה ושם (כל עוד זה לכמה דקות לקנות משהו וכדומה) . בקיצור, אמרתי לו שיעבוד בשיטת מבחן התוצאה ולא שום דבר אחר. וזה עבד. הוא פשוט נרגע וירד ממני. בהצלחה.

שלומי, דבר ראשון אני עובדת במשרד ממשלתי ולכן יש לי קביעות, כך שלא ניתן לפטר אותי ולכן גם אי אפשר לפטר את הבוסית שלי. בעבר כבר דיברנו איתה ואפילו כמה פעמים כל העובדים ניגשו אליה והציעו לה לפתוח דף חדש והתנצלו על כך שאולי פגעו בה שלא במתכוון, אבל כלום לא עזר. אנחנו בדיכאון ואני במיוחד שאותי היא מחבבת מכל העובדים ולכן דווקא עלי היא מעמיסה את כל העבודה הקשה כי רק עלי היא סומכת, אותי היא כל הזמן מחפשת וחוקרת אותי על עובדים אחרים על מנת שאני אלשין עליהם, ואילו עובדים שמזלזלים בעבודתם היא דווקא עוזבת לנפשם ואז הם לפחות נהנים כי היא לא מעבירה להם מטלות ולא אכפת לה אם הם בעבודה או שהלכו לסידורים. המצב מגיע לכך שעדיף לנתק את היחסים עם הבוסית בכלל כדי להשתחרר מהלחץ שלה.

היא לא אמורה לפרוש לגמלאות???!!! :))

רונית שלום, אם חוץ מהבוסית ה"רעה" שאר העובדות (והעובדים?) ביחסים טובים, אפשר להתגבר על המועקה ע"י כך שמקטרים זה לזה, ומתייחסים בהומור לכל המצב. אין טעם להיכנס ללחץ, כי הרי אין לך יכולת לשנות את העובדה שהיא הבוסית, ובטח לא לשנות אותה, בגילה... כך שצריך פשוט להסתכל על הדברים בפרופורציות, ולתת להערות ולגערות שלה לחלוף ליד האוזן. אבל, כשאת צריכה משהו, אל תחששי ותעמדי על שלך. בד"כ מכבדים את זה. בהצלחה!

שושי, אם לא איכפת לך, האם את זו המשתתפת לפעמים בפורום שיפור התפקוד המיני ? את עונה שם באינטלגנטיות רבה. קראתי את התשובות שלך שם (אם זו את) והן תמיד לענין. ביי לך ובהצלחה. נשמח אם תכנסי לכאן לעתים קרובות ותשמיעי לנו מהגיגייך. להתראות

לשוש, תודה על תשובתך, זה מה שאנחנו באמת עושים, צוחקים על הבוסית מאחורי הגב שלה , שמחים כשהיא יוצאת לאיזה סיור מחוץ למשרד, וכך אנחנו שורדים.

שלום רונית! קודם כל - גם אני רווקה, אם כי עדיין לא בת 60, אבל בכל מקרה - בתור מי שמצבה די דומה, מפריע לי החיבור הישיר והמובן מאליו כל-כך שאת עושה בין מצבה המשפחתי של הבוסית שלך לבין ההתנהגות שלה. אני רוצה להודיע לך, שאני לא כל הזמן עם פרצוף חמוץ, וכמוני יש עוד הרבה רווקות בגיל מתקדם, ומצד שני אני מכירה לא מעט אנשים עם בן/בת זוג וילדים שהולכים עם פרצוף לימון כל הזמן ומוציאים את כל התסכולים שלהם על כל מה שזז. וכעת לעצם העניין: גם לבוסית שלך, אנטיפתית ככל שתהיה, בוודאי יש רגעים שהיא יותר רגועה ונינוחה. אז נסי לתפוס אותה באחד מהרגעים האלה וליזום איתה שיחה. תשכנעי אותה שאת עושה את עבודתך כראוי ותבקשי ממנה להלחיץ אותך קצת פחות. תסבירי לה שכל הצדדים רק ירוויחו מזה - כשאת תהיי יותר רגועה, גם העבודה תהפוך יעילה יותר, ואז גם הבוסית בהכרח תהיה מרוצה יותר. בהצלחה! נזבורה

שלום לכן, גם לי מפריע הסטראוטיפ שלצערי מוטבע בחברה לגבי רווקות "זקנות" ש"בחרו לא להנות מהחיים" כדבריך רונית. אני מכירה כמה וכמה נשים נשואות לכאורה "באושר" מרירות וחמוצות, וכן בוסיות מגעילות "נשואות טוב", לכאורה. אדם הוא אדם ע"פ אישיותו ועם בוס או בוסית קשים, לא נעים לעבוד. דעתי זהה לדעת נזבורה: לכל אחד יש רגעי חסד, אפשר לשוחח איתה בזמן מתאים ואולי לשפר את המצב. יום נעים