שאלה על עישון (סיגריות)

שלום, אמא שלי מעשנת סיגריות כבר 40 שנה. לפני שנים הרגלנו אותה לעשן רק במרפסת בחוץ. אבא שלי עישן 30 שנה והפסיק מזמן, אני לא זוכרת אותו מעשן סיגריות רק מקטרת וגם עם זה הפסיק לפני 10 שנים. אמי הפסיקה לעשן רק בלידות ושנה אחריהן ואח"כ תמיד חזרה לעשן. לפני פחות משנה עברה פילינג עמוק להחלקת עור הפנים, דבר שמנע ממנה כמובן לעשן במשך שבועיים. הרופא הסביר לה שהעישון מזיק בין היתר לעור ורצוי שתפסיק לעשן. חודש אחרי הפילינג תפסתי אותה מעשנת. היא היתה מאוד במבוכה ובקשה שלא אספר לאבא כי הוא מאוד יכעס...ושהיא מעשנת רק 1-2 סיגריות ביום(דבר זה נראה לי מאוד תמוה -היא לא משתפת אותו בקשייה). מכאן הדרך כבר הייתה קצרה וכיום 9 חודשים אחרי אני חושבת שהיא חזרה לכמות הקודמת 8-12 סיגריות ליום ואולי אף יותר למרות שהיא מכחישה וטוענת שהיא מעשנת בסביבות 5... כמובן שאבא שלי כבר יודע, היא הפסיקה להסתיר את זה, ומאוד כועס ומיותר לציין שההוצאה הכספית על הפילינג הייתה גבוהה מאוד והיה אפשר במקום זה ללכת לגמילה מעישון. הבעיה הגדולה ביותר היא שאמא שלי לא רוצה בכלל להפסיק! יש לה אופי חלש היא לא יוזמת כלום גם בנושאים אחרים. לאבא שלי לעומתה יש אופי חזק מאוד, הוא עבר ניתוח לב פתוח לפני כמה שנים ומאז שינה את אורח חייו בקיצוניות(ספורט, תזונה נכונה וכמובן לא מעשן). הוא, וגם אנחנו, האחים (אף אחד מאיתנו לא מעשן ברוך השם), לא מבינים איך היא ממשיכה עם ההרגל הנורא הזה. לטענתה היא רק נהנית מהעיסוק עם הסיגריה ופשוט רגילה לעשן עם הקפה, אחרי האוכל וכד' ולא לוקחת לריאות. אשרי המאמין... נכון שזה גם הרגל אבל גם התמכרות והיא לא מודה בהתמכרות שלה. היא גם כועסת שמעירים לה ושזה בכלל מפריע לנו... היא חושבת שאנחנו מעירים לה רק בגלל שלנו מפריע העשן, הריח וכו'. היא לא מבינה שאנחנו באמת דואגים לה. האבסורד הוא שהיא אחות במקצועה ומודעת היטב לסכנות. מה ניתן לעשות? לעזוב אותה לנפשה?

הי מיכל, אני מעשנת שנים רבות,מאז הצבא, ולמרות נסיוני להגמל הצלחתי להפסיק לעשן למשך 5 שנים וחזרתי להרגל המגונה. העישון מפריע לסביבה שאינה מעשנת, ולמרות מחאות חוזרות ונשנות ולמרות הידע הרפואי על הנזקים שבעישון אקטיבי ופאסיבי, קשה לי להפסיק. אין ספק שזוהי התמכרות מסוכנת, אך לא ניתן לשכנע את אימך להפסיק לא בדברי נועם ולא בכעס. היא "ילדה גדולה" המודעת למעשיה. מפסיקים לעשן רק אם באמת רוצים ובשלים נפשית להפסיק להעלות עשן... תתנחמי בעובדה שאמך מעשנת לדבריה כמות של 8 עד 12 סיגריות ליום. היא לא נחשבת מעשנת כבדה,.... תחזיקי מעמד נטע

הי מיכל, נטע צודקת בענין הגמילה. מי שמאד מאד מאד רוצה להיגמל, ישנם כמה וכמה דרכים אבל הדבר הראשון זוהי המוטיבציה של הנגמל. המשפחה יכולה לעודד ולתמוך וזה לא דבר קטן אבל, בראש וראשונה הנגמל חייב להפנים ולהחליט. גם אנכי עישנתי במשך שנים והפסקתי והתחלתי והפסקתי וחוזר חלילה. היום אני מתחיל חודש חמישי להפסקה ומקוה שזה סופי. ההתמכרות היא כל כך חזקה, שעדיין היום, כל יום מתחשק לי להצית , פה ושם. אני רק יודע שאחרי הסיגריה הראשונה, אני גמור. קצת קשה להסביר ללא מעשנים מה הכיף בעישון. בקיצור, בדרכי נועם, אני מציע שתדברי עם אמך על נזקי העישון, על האפשרויות להגמל, זריקה, כדורי זייבן, קבוצת תמיכה, אנרגיות, דיקור סיני. ועוד. כל אחד נעזר במשהו אחר וצריך להדגיש לה: המון המון אנשים מכורים כמוה ויותר, הצליחו להיגמל. אז למה שהיא לא תצליח ? זה מה שאני אמרתי לעצמי. אני נותן לך שבוע להתקדם בעבודות. לאחר מכן אדרוש דו"ח התקדמות. אין מה לעשות, צריך קצת לדחוף אותך. ילה, ביי. הרבה אושר

הלו הלו היכן בילית כל הבוקר? תראה, דיברתי עם אמא שלי מליון פעם על אפשרויות הגמילה השונות - היא פשוט לא רוצה! אתמול היא אמרה לי:"אני פשוט נהנית מזה, מה יש פה לא להבין?" בקיצור, המצב נראה לי, לצערי, אבוד. אולי לאנשי המקצוע בפורום פתרונים. שלחתי את ההודעה הזו גם לפורום עישון - מלחמה בכל החזיתות. כל הכבוד לך על ההתמודדות היומיומית ! אין כמוך! מיכל.

מיכל שלום יפה שאתם דואגים לה אבל אני לא מבין למה אתם מבלבלים לה במוח ? הסברתם, השתדלתם לטעמי, האישי יש לכם דברים טבוים יורת לעשותיחד כמשפחה מלרדת איש לחיי האחר בברכה עמי

עמי, עם כל הכבוד הראי, זה לא כל כך פשוט. קודם כל, יש את הענין של עישון פסיבי. כולם סובלים בגללה. חוץ מזה, כאשר אדם מזיק לעצמו, איני חושב שצריך לאפשר לו לעשות זאת מבלי לנסות להניא אותו מכך. העישון מאד מאד מזיק. למה שיתנו לה לעשן בשקט ולא יבלבלו לה את המוח ? אולי ככה היא תפסיק ? זו בדיוק הדילמה של מיכל. היא דואגת לאמא שלה ורוצה שתחדל מצד אחד ומצד שני רוצה שלא להפריע לה ושתהיה מבסוטה בחיים . לא נראה לי התבטאות מוצלחת במיוחד לכתוב: לרדת איש לחיי השני. אני דוקא הייתי ממליץ לה שלא להרפות, לנדנד לה אבל כמובן בדרכי נועם. זו דעתי. ביי

עמי, עם כל הכבוד, מאוד לא אחראי. מאוד לא מקצועי.