משבר זהות...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/01/2002 | 17:16 | מאת: HERA

עבורכם אני "הרה", עבורי אני לא. עבורכם אני נוכחת, עבורי אני לא. בשבילכם יש תשובות, בשבילי לא. כשה"עצמי" מפנה לעצמו עורף, לא נותרים אלא משקעים קלים של בגידה.

13/01/2002 | 17:38 | מאת: @

HERA כתב/ה: > > עבורכם אני "הרה", > עבורי אני לא. > עבורכם אני נוכחת, > עבורי אני לא. > בשבילכם יש תשובות, > בשבילי לא. > > כשה"עצמי" מפנה לעצמו עורף, לא נותרים אלא משקעים קלים של בגידה.

13/01/2002 | 20:00 | מאת: ליבי

הרה.... תמיד הדהים אותי על מה חשבת כשבחרת את השם הזה דווקא. הרה...אשתו של זאוס....חזקה אמנם...אבל אולי בפנים בתוך תוכה (על פי כל סיפורי המיתולוגיה) קצת לא? הכי קל לעזור לאחר...וזה לא רק אני אגיד לך אלא כל מי שאפילו לא מאמין בפסיכולוגיה. להתמודד עם עצמך זה להתמודד עם אלף כוחות שאתה אפילו לא מכיר.... אמרה לי פעם מישהי שאל לנו לבכות על אף אחד שעוזב אותנו ולא משנה לאיזה מימד..כי האדם שהובטחנו שילווה אותנו עד סוף ימינו זה אנחנו עצמנו... את לא הרה - כי את פשוט את. את נוכחת - אפילו אם את לא רוצה לחשוב או להודות בזה. בשביל כולם יש לך תשובות - אבל זו ההתמודדות הקלה. במה תבחרי? בדרך הפחדנית? תתמודדי עם הבעיות של כולם ולא עם שלך? עד מתי? עובדה שבחרת לזרוק את הדברים האלה לחלל הקיברנטי - לפורום הזה, פה את נחשבת חזקה. אבל את - שתפסת פה מקום מסוים - תראי לכולם שאת לא רק מדברת...אלא יודעת גם לדבר על זה...באמת לדבר על זה.... 3> המון - גם אם אנחנו לא מכירות

13/01/2002 | 21:32 | מאת: anat

i think libi said it in hte best way................ love u dear........... anat

14/01/2002 | 00:58 | מאת: ריקי

HERA להכיר את עצמך יכול להיות תענוג לא פחות מהנה ומעניין מאהבה . וזה גם חובה ,וזה גם קל למרות שאומרים שזה קשה . פשות צריך לזרום עם החיים ועם עצמך ולהנות מכל דבר פשוט כמתוחכם באותה המידה , ואם את HERA פה את HERA במקום כל שהוא בעצמך. .כל התשובות החשובות נמצאים בך תחפשי אותם. ריקי.

14/01/2002 | 09:20 | מאת: שלומי

להרה, ואם היית גם עבורך הרה ולא רק עבורנו, ואם היית גם עבורך נוכחת ולא רק עבורנו, ואם היו גם עבורך תשובות ולא רק עבורנו, מה היה אז ? בחיים הקצרים שלנו, מלאי הסבל והיסורים, (לרובנו), אין תשובות. יש התמודדות תמידית. אז היי חזקה !!! המשיכי להתמודד. יש נפילות אבל יש גם נצחונות (פה ושם). המון המון הצלחה לך ועתיד ורוד . מה קורה אצלך בשטח הרומנטיקה ? לא תתני לאיזה בחור נחמד צ'אנס ?? ביי

14/01/2002 | 09:42 | מאת: מיכל

הי הרה אני יודעת שזה אולי לא מנחם, אבל רוב האנשים עוטים על עצמם מסכות. לא סתם שיקספיר אמר "כל העולם במה וכל בני האדם הם שחקנים". אנו יצורים חברתיים ויש לנו הרבה תפקידים בחברה : "חברה של", "בת של", "אמא של", "אשתו של", "מנהלת", "תלמידה" ועוד ועוד. בכל קבוצת אנשים אנו עוטים על עצמנו מסכת תפקיד אחרת. לעיתים ריבוי המסכות מבלבל אותנו ואנו שואלים את עצמנו "אז מי אני בכלל?" כנראה שאנחנו הכל ביחד. את גם ה"הרה" שאנחנו מכירים וגם ה"הרה" שאת מכירה . את סך כל תפקידי ה"הרות" שלך. את "חברה של" ואת "הבת של" ואת "המטופלת של" ואת בעלת הכלב הזה" ועוד ועוד. בנוסף לתפקידים שתורמים לזהותך, חלק גדול ממה שאת יודעת על עצמך הוא ממה שהחברה משדרת אליך, שזו כמובן אינטראקציה בין שתיכן. את משדרת משהו, החברה מקבלת ומשדרת לך חזרה וכך את בונה לעצמך את הזהות שלך.את יכולה לאהוב אותה ואת יכולה גם לא. אם לא, אז כנראה שמשהו בשדר לחברה מעורר חוסר שביעות רצון. ובמקרה שלך, משום שהשדר כ"כ חיובי נראה לי שהבעיה היא חוסר אמונה ביכולותייך. משום שאנו כבני אדם מתפתחים עם השנים, גם הזהות שלנו מתפתחת. לכן כדאי להתבונן בה מקרוב מדי פעם, על כל חלקיה ולנסות להכיר בה כשלם. גופמן כתב על זה ספר "האני במראה", מעניין מאוד. שיהיה לך יום טוב יותר ומבולבל פחות, מקווה שעשיתי לך קצת סדר במחשבות, מיכל.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית