פחדים

אני בת 31 נשואה ואם לשניים, בן 7 ובת שנה, יש לי מחשבות טורדניות, פחדים לגבי הילדים שלי, שיקרה להם משהו איום ונורא, איזה פיגוע, תאונה, מחלה איומה, יש לציין שהם ילדים בריאים שחיים אורח חיים נורמלי לחלוטין, וגם אני עצמי מנסה לנהל חיים תקינים, יש לי קריירה מוצלחת, אני עובדת מחוץ לבית ומתפקדת "כרגיל". אבל המחשבות שלי מטרידות אותי כל היום , אני חרדה אם הילד חזר מבית ספר, מתקשרת המון הביתה בודקת מה שלומם, ובכלל בתקופה האחרונה אין לי חשק להימצא בעבודה וכל היום אני מחכה בציפיה לסוף היום "לזרוק הכל" ולרוץ מהר הביתה. יש לציין שהפחדים שלי החלו לפני 7 שנים כשהבן שלי נולד, וזה לא נובע כרגע רק מהמצב הביטחוני, אבל זה כמובן מוסיף. השאלה שלי האם המצב שלי נחשב עדיין ל"נורמלי" או שזה משהו חריג בתודה מראש בטי

בטי יקרה, הדאגה לילדים טבעית ומובנת מאליה, ואני משער שהיא מנת חלקם של רוב ההורים. עם זאת, את עצמך מכנה את מחשבותיך בשם טורדניות, ומספרת שהדבר מקשה על חיי היום יום שלך. איש מקצוע יוכל לייעץ ולסייע לך, ואני מציע שתפני לפסיכולוג או לפסיכותרפיסט, באמצעות קופת החולים או תחנה לבריאות הנפש, או לאיש מקצוע פרטי. גם אם מדובר בתופעה לא קשה, אין צורך שתסבלי, ועזרה מקצועית תוכל להקל על הנטל הרובץ עליך. בברכה, דרור גרין

בטי שלום רב, אני מצטרפת בחום להמלצותיו של ד"ר גרין. זה לא משנה אם החרדות שלך "נורמטיביות" או מוקצנות. מה שמשנה הוא שקשה לך להתמודד איתן. ועם זה צריך לעבוד. הטיפול הנפשי עשוי לסייע לך להתמודד עם החרדות ולהפחיתן. ובכך יהיה שכרך מעצם הטיפול. שווה לנסות, לא? בברכה, טלי פרידמן