לשלומי

הי שלומי, מה שלומך הבוקר? קראתי ששאלת את נטע אם זו היא מהמחבת בפורום תזונה. טוב, אני, סקרנית שכמותי, אצתי רצתי לפורום תזונה לראות במה מדובר ונקלעתי לוויכוח סוער שלך עם אביטל ועם יעל החמודה. בעקבות כך, רציתי לנסות ולהסביר לך את הביקורת של אביטל בצורה קצת יותר סימפטית(המילה האהובה עלינו) . אז ככה, מה שקורה בפורומים "הנפשיים" לא קורה בדר"כ בפורומים אחרים מהסיבה שב"נפשיים" אנשים בנוסף לקבלת תשובות מצפים גם לתמיכה ארוכת טווח לעומת הפורומים האחרים שם מצפים לקבלת תשובה או הבעת דיעה ספציפית ותו לא. נכון שזה לא מצדיק את תשובתה של אביטל, שדווקא מאוד תורמת לפורום תזונה, אבל כמו שכתבה שם יעל, אנחנו לא מספיק גמישים... ועוד משהו... הסיפור על הבדואי נורא מתאים לפורום הזה אז אולי תספר אותו גם פה, בבקשה? ועוד משהו אחרון... יש פה בפורום עוד מיכל אחת שכותבת מה שמעמיד אותי די במבוכה כי לפעמים עונים לה ואני מרגישה שזה כאילו אלי. בסה"כ אנו מגבשים מס' פרטים על האנשים פה ויוצרים לעצמנו מן אנשים וירטואלים. אם היא מספרת פרטים נוספים על עצמה אז זה כאילו אני לא?(למשל שהיא בת 40+ ואני כידוע (מבעיית העבודות, מי שזוכר) כמעט בת 30. (אוייש... חשפתי פרט מביך). למרות שהכל וירטואלי ומבחינת הקוראים הכל יכול להיות ומה -זה -צריך- להיות -לי -אכפת- בעצם- שיחשבו -מה שהם -רוצים, זה די מציק לי. מה אתה אומר, אולי אני אשנה קצת את השם שלי. אגב זה השם האמיתי שלי. אולי מיכלי? (האם אני מחמיאה לעצמי כי אין אף אחד אחר שיעשה זאת במקומי? סתאאאאם:). ביי ויום מקסים, נעים וחמים, מיכלי.

מיכל בוקר טוב ראשית, אני מתנצלת אם שמי גורם לאי נעימויות/ אי הבנות, לא עלה בכלל בדעתי לבדוק שיש מיכל נוספת, שהבנתי שהיא =את משתתפת קבועה. אני בעצם רק "עוברת אורח"...ואינני מגיבה באופן קבוע. ככלל, כאשר אני בוחרת להגיב, או לנסות לתת עצה, אני כן נותנת פרט כזה או אחר על עצמי, (למשל העובדה שבחרתי לציין כי אני בת 40+) וזאת בעיקר בשל התחושה שרוב חברי הפורום הם אנשים צעירים.. ואני תמיד שמחתי לשמוע דעתו של מבוגר ממני, ובנוסף- אני משערת שמי ששרוי במצוקה ומקבל פידבק וירטואלי, שמח ,בין השורות, לדעת משהו קטן ופרטי על מי שטורח לנסות לעזור ולחמם את ליבו. אז שימי לב- שיניתי את הכינוי שלי ל- "מיכל +40 ", מקווה שזה יעזור להבחין בינינו. כוונותי -בכל מקרה- טובות. יום טוב לך ולכולכם. מיכל 40+

היי מיכל, לא תיארתי לעצמי שתיקראי זאת אבל הופתעתי לטובה. גם אני די עוברת אורח פה שנתקעה כאן קצת יותר מהמצופה...טוב, באמת מאוד מעניין פה. כן, את צודקת, תמיד משמח לשמוע גם דעתו של אדם מבוגר ובעל נסיון(אם כי את לא ממש מבוגרת...אך כנראה בעלת נסיון) . את צודקת, חשיפת פרטים אישיים פה ושם באמת משרה הרגשת בטחון וחום. זה נותן לך הרגשה שמולך עומד באמת אדם בשר ודם ולא דמות וירטואלית ערטילאית. בכל אופן שמחתי להצעתך לגבי השם ואני מודה לך על כך. המשיכי לבקר בפורום - עצותייך מועילות מאוד! ביי ויום טוב, מיכל.

הי, נתחיל מהסוף: מיכלי נראה לי על הכיפק. לגבי העבודות: מה קרה בסוף ? התחלת לעבוד עליהם ? זה נורא קשה לחזור למשהו שלא כל כך מעניין ודורש ריכוז ומאמץ. לגבי סיפור הבדואי, זו בדיחה . אני פוחד שיצעקו עלי שזה לא הפורום המתאים לבדיחות !! ולגבי הויכוח שלי שם עם אביטל, אני עדיין בדעה שגם בפורומים האחרים לא צריך להיות כאלו מחמירים. לא קורה כלום אם מישהו מפעם לפעם זורק כמה בדיחות או אומר כמה אמירות מעודדות ותומכות. כמובן ששם זה צריך להיות רק מפעם לפעם ולא באופן קבוע. מה עוד מיכלי ? אז את עוד מעט 30 ? בהחלט ילדה גדולה. שיהיה לך יום נעים ומוצלח ומהנה. חיים מאושרים שקטים ושלוים נטולי דאגות יתר והמון סיפוק ועשיה. ביי

הי אז כמו שקראת מיכל השניה כתבה לי, הגענו לעמק השווה (ישר, ימינה ושמאלה) והשם שלי נשאר מיכל. טבעי. בעניין העבודות קשה מאוד או כמו שאומרים אני לא מצליחה להזיז את התחת...אני יודעת שאני חייבת לגמור עם זה ולהמשיך הלאה אבל הביצוע קשה. קשה מאוד. וכמו משהו מלמעלה בזמן שעבדתי על המחשב היו כמה הפסקות חשמל ברצף שמחקו לי את כל מה שהתחלתי סוף סוף לכתוב(זה לא היה ממש הרבה אבל זה היה משהו). יום לפני זה אבא שלי אמר לי לעשות גיבויים , מה שלא עשיתי. עכשיו צריך להתחיל הכל מהתחלה ואני מתחילה לחשוב שאולי רומזים לי משהו מלמעלה... שלא לדבר על המרצה האטיפט שטרק לי את הטלפון בפרצוף כשהתקשרתי לשאול שאלה. בשביל מה השכר לימוד באונ' כזה גבוה אם לא בשביל שנוכל לשאול שאלות? ובמעבר חד לנושא אחר, ליעל החמודה יש 8 ילדים! אנחנו מכירות מאיזה בעיה שהיתה לי עם הילד. כמה יש לך? ובעניין הגיל - אומרים שהעיקר התרגיל, לא? יום מקסים! מיכל.

היי מיכל תודה על המחמאה. אני חייבת להודות , שהפורום הזה הוא אחד הדברים היותר מעניינים עבורי . נחתתי כאן כל כך במקרה בגלל בעיית מצוקה בנהיגה בכביש פתוח, תופעה חדשה ומפחידה שלא ידעתי כיצד להתמודד איתה לפני מספר חודשים...(אגב- בעייתי כמעט ונפתרה כליל בזכות עבודה עצמית שלי..... וללא תרופות כמובן..) לפחות פעם ביום אני נכנסת לפורום , בד"כ בשעות בוקר כשיש הפוגה מלחציי בעבודה....., חייבת להודות שמאוד נהנית להיות זו שקוראה, מפנימה, לומדת, ולעיתים גם מעיזה וכותבת... אני חושבת שתגובות של חברי פורום הם אחד הדברים המדהימים ביותר, משום שאני לפחות,בנוסף לחברי פורום אחרים ,כותבת מהלב ומהקרביים, ומערבת הרבה רגישות אישית, לעומת אנשי מקצוע כאלה או אחרים ,(שאני מעריכה מאוד את הידע המקצועי והאכפתיות שלהם), שעונים בדרך כלל בקצרה, מתוך שכלתנות , אומנם עם המון ידע וניסיון מיקצועיים כאמור,אבל בכל זאת חסר משהו.... (כך אני הרגשתי כאשר ניסיתי לקבל עזרה בבעייתי....), הערה: אינני באה חלילה להשתלח באנשי המקצוע, ברור לי כי הם מתמודדים עם עשרות פונים וירטואליים ביום, וזמנם קצוב.. אישית אני מאוד מעריכה את נכונותם לסייע ללא תמורה. בוקר נפלא לך מיכל, ולכולכם, המשיכו להיות רגישים. מיכל +40