זוגיות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/01/2002 | 10:34 | מאת: חני

שלום רב! אני בת 33 ועד לפני כחצי שנה ממש הייתי חרדה כשהייתי שומעת את המילה נישואים ולא קינאתי באף אחת מחברותיי שנישאו וילדו ילדים.נהנתי מאוד מהחו"ל והטיולים ומהלבד.עליי לציין שהיו לי מערכות יחסים אבל לא כאלה שהובילו לחתונה. היום כבר כמה חודשים שאני עושה מאמצים להיראות מאוד טוב ובעקבות טיפול פסיכולוגי הבנתי שבעצם העודף משקל שלי זה המגננה שבחורים לא יתחילו איתי ושלא תהיה לי סיבה לצאת איתם אני די נאה בפנים וכשאני מרזה אני ממש מושכת מבטים. אני מאוד בודדה למרות שמקיפים אותי משפחה אוהבת וחברות-חברים טובים.אני כמהה לאהבה כמו שלא רציתי בחיים ואני לא יודעת באיזה כיוונים לפעול. אנא עזור לי אני מאוד עצובה בעקבות מצבי ואני חרדה להישאר לבד. תודה רבה חני

08/01/2002 | 22:14 | מאת: סטודנטית לע"ס

הי חני. עצם זה שאת מודעת לסיבות לעליה במשקל וללמה את מתנהגת בצורות מסוימות, זה כבר חצי פתרון. ברגע שאת מודעת ורוצה לשנות, את גם תשדרי את זה החוצה, ואז יש יותר סיכויים שאנשים יגיבו לכך וגם יתחילו איתך ויהיו מעוניינים להכיר אותך. נסי לכתוב קצת יותר על אורח חייך - באיזו עבודה את עובדת? האם ניתן ליצור שם קשרים עם המין השני? האם יש לך תחביבים? זמן פנוי שאת יכולה להקדיש לפיתוח קשרים חדשים? מה מעניין אותך? היום ישנן המון מסגרות שדרכן ניתן להכיר - החל מחוגים וקורסים, דרך מועדוני פו"פ וכלה בדרך הוירטואלית.

09/01/2002 | 08:14 | מאת: חני

היי בוקר טוב! המון תודה על ההתיחסות המהירה. אני עובדת בתחום המחשבים.בעבודה קצת קשה להכיר אני די יוצאת ומבחינת חיי חברה אני לגמרי בסדר ואם רואים אותי קשה להמון אנשים להבין "איך זה שעד היום לא התחתנת בחורה כמוך?" הקלישאה הידועה אבל בתוך תוכי אני יודעת את האמת שאין לי עניין להסביר אותה לאנשים כי קשה מאוד להבין. אני שוחה כמה פעמים בשבוע ומתאמנת בסטודיו C.יש לי זמן פנוי אבל אני לפעמים מרגישה עצלנות מסוימת בקשר לליזום מצברים של הכרויות ואולי זה הפחד מכך שגם אם הפעל בכיוון אצטרך להתמודד עם חוסר הצלחה וזה מאוד מפחיד אותי. בחודש האחרון יצאתי עם בחור מושבניק מהדרום (קיבוצניק במקור) אבל די מהתחלה ידעתי שאנחנו עולמות שונים ושאין סיכוי אבל בניגוד לפעמים אחרות נתתי צ'אנס חודש - הוא בחור מקסים אבל כזה שלא יוכל אף פעם למלא אחר הקריטריונים שלי שבעצם הם לא כל כך גבוהים אבל ניסיתי וזה לא הלך. להשתמע חני

09/01/2002 | 08:02 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, ענייני חיזור תלויים הרבה בפעילויות שיווק עצמי שלך - את עצמך. האביר לא מגיע. נקודה. את צריכה ליצור לו סיבה שיבוא. מומלץ לקחת יעוץ בתחום. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

09/01/2002 | 08:16 | מאת: חני

בוקר טוב! האם אתה יכול להמליץ לי על פסיכולוג בתחום שאוכל ליצור איתו קשר ולהתחיל טפול? אודה לך מאוד אם תעזור לי בכך. תודה חני

09/01/2002 | 15:05 | מאת: נעה חן

מתוקה שלי, ראשית התאוריה הפרטית והחביבה עליי: גיל 25-35 - אישה בהתהוות 36-45 - גיל הפריחה 46-60 - גיל התבונה 61-89 - גיל השעשועים כי צופים בכל השלבים הקודמים על אחרות ומתים מצחוק אני בת 36 בפברואר כך שזה סיימתי השנה הראשונה של גיל הפריחה :-)))))) ועתה ברצינות, מתוקה : קודם הבשורות הטובות: אם את מוקפת חברים טובים אז זה אומר שכבר יש לך קישורים חברתיים מפותחים אם את עובדת במחשבים אז יש בינה בקודקודך אם את גדולת גוף אז תוכלי לקבל עצמך כמו שאת או להפחית מעט במשקל זכרי דבר אחד נכון: תמיד , תמיד , איך שלא תהיי בפנימיותך ובחיצוניותך: תמיד יהיה יותר מבחור אחד שירצה אותך בדיוק איך שאת ובמיוחד איך שאת. חשוב לא להכנס לדיכאון כי מה זה עוזר ? חשוב ליצור הרבה פעילויות חברתיות ולא לסרב לכל מיני הזמנות, לשוב שתשבי עם עצמך ותביני אם את באמת רוצה משהו או שזה לחץ חברתי כי נראה לי שעד עכשיו נהנת מאוד מחייך, הלא כן ? ונגיד שיש לך קשיים עם גברים אז קודם למי אין? גם לגברים יש איתנו ......יש מספיק טיפולים וסדנאות כדי לשבור דפוסי חשיבה ואם תרצי עזרה כתבי לי בפרטיות ואני אתן לך פרטים נוספים נעה

09/01/2002 | 16:47 | מאת: חני

היי נועה! ראשית תודה על העידוד.מדהים עד כמה לפעמים מילים שוות זהב.בכמה משפטים עשית לי המון טוב על הלב ולמען האמת שזה בדר"כ התפקיד שלי בחיים עם האנשים איתם אני מנהלת קשרים (בנות או בנים).בקשר לממדים הם לא עד כדי כך גדולים כי לדעת הרבה אנשים אני די נראית טוב. על סדנאות אין לי בעיה לשמוע להיפך האם היית ממליצה על קופידון כאתר הכרויות או על סדנת הפורום? אשמח לשמוע ממך עוד פרטים. תודה וערב טוב חני.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית