אני צריכה עזרה דחוף!!!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

07/01/2002 | 20:56 | מאת: רונית

אני הגעתי לאתר הזה בתקווה שאוכל למצוא פיתרון לבעיה שלי. יש לי אמא זכיזופרנית היא אובחנה ע"י 2 רופאים . אך היא לא מוכנה לקבל עזרה ולא מוכנה להודות בכך. היא טוענת שאני לא בסדר שאבא שלי לא בסדר שהשכן , העבודה , אחותה , אמא שלה בקיצור כולם לא בסדר. כולם מתנקלים לה . לאחרונה היא שוב פוטרה מהעבודה "לאחר שמשהי שם התנקלה לה". (מה שקורה כל פעם לאחר כמה חודשים בכל עבודה). עכשיו היא בבית .אני אגב אישה נשואה .היא מתקשרת אלי כמה פעמים ביום וטוענת שאני רוצה להרוג אותה. אני יודעת שאישפוז בכפייה הוא לא בארצנו. אני לא יודעת אם אני רוצה שאמא שלי תהיה במקום כזה נורא. מה שסיפרתי לכם הוא על קצה המזלג אתם יודעים מה זה שאדם חולה במחלת הרדיפה (כך הרופאים כינו את זה).ובדכאונות. תייעצו לי כי אני אובדת עצות ... תודה

לקריאה נוספת והעמקה
07/01/2002 | 22:31 | מאת: ד"ר אורן קפלן

רונית שלום אינך יכולה להתמודד לבד עם המצב. שכנוע במקרה הנוכחי עלול לא לעזור מאחר ובוחן המציאות עלול להיות לקוי במצבים שאת מתארת. עליכם לפנות לייעוץ פסיכיאטרי עם אימך או בלעדיה. הפסיכיאטר ינחה אתכם מה כדאי לעשות, גם אם היא לא תגיע עימכם. במקרים שאדם מסכן את עצמו או את הסביבה יש גם בישראל אשפוז כפוי. כמובן שלא כדאי להגיע למצבים כאלו, אבל במקרי חרום גם זה קורה. פנו לייעוץ מקצועי וקבלו עזרה. מסגרת הפורום לא תוכל לתת לך מענה מספיק, אם כי משתתפים מסויימים יוכלו אולי להמליץ מנסיונם האישי. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

08/01/2002 | 12:10 | מאת: רונית

תודה רבה על התשובות. אני ממש לא יודעת היכן להתחיל. אם תוכל לתת לי מידע בבקשה, למי אני נגשת. למרות שחייתי את הסיצנות האלו כל חיי, אף פעם לא עלה בדעתי לממש אופציה שכזו. אז אם תוכל להפנות אותי לכתובת או טלפון של מישהו, או מימסד כלשהו, שמשם אוכל להתחיל. תודה מראש

07/01/2002 | 22:44 | מאת: גבר

שם המחלה הוא פרנויה ולא סכיזופרניה, בכל מקרה קשה מאוד מתוך ניסיו לטפל במקרים כאלו , אבל יש צורך לערב גורם חיצוני לא תמיד המשפחה היא הפתרון.

07/01/2002 | 23:28 | מאת: HERA

שלום לך, יש לסכיזופרניה כמה מופעים, כשאחד מהם נקרא סכיזופרניה פרנואידית, ככה שרונית יודעת על מה היא מדברת, גם אם היא לא השתמשה במינוח המדוייק. ולך, רונית - מצד אחד, המחשבה על אישפוז כפוי אכן מעוררת חרדות, ובצדק. זו שלילה של כל הזכויות. מצד שני, אם שום דבר אחר לא עוזר, ועלולה להיווצר סכנת חיים לאימך או לסביבה, יש טעם לשקול אישפוז כפוי. אבל רק כאופציה אחרונה. אגב בי"ח פסיכיאטרי הוא לא גן-עדן, אבל תחשבי על איכות החיים של אימך כרגע... המחשבה שמתנכלים לה ושרוצים להרוג אותה... אלו לא חיים, זה גהינום מתמשך.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית