לחבריי היקרים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

07/01/2002 | 20:03 | מאת: גלית

קודם כול הייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי התגעגעתי לכולכם... מה נשמע?.??? סיימתי טירונות לפני כשבוע,היה קשה יותר נפשי... ומי כמוכם יודע מה....! אבל נגמר הסתיים כרגע אני לא שובצתי לבסיס הקבוע אני בתהליכיים,אני לא מוכנה בסיס סגור... אז פתוח... וכן יש הבדלים,אבל גם הרבה פעמים התחושות מהעבר.... נורא קשה לי להתנתק מיהם. תמיד אני בציצנה שיודעים מי אני..לא יודעת למה עד שאני נזכרת שבעצם לא מכירים אןתי. אבל הרבהההההה מאוד תחושות של ואייי מה עכשיו....ואפילו התגברו מהעבר... אני לא יודעת אייך לצאת מהם. הרבה מתחילים איתי דבר שעד שהתגייסתי לא הכרתי בו. כי לא ממש יצא לי לצאת (לרחובות) אבל זה לא אכפת לי ולא עושה לי תחושה טובה.לא משפיע אליי כן אני עדין מפחדת להיות כמו אז... כמה שאחריי הטירונות צלצלו אליי 2 חברות משם אבל לא החזרתי צלצול וזה הפסיק. כי גם כאן הפחד והחשש אם יחשבו אליי שלילי,כי המראה שלי כנראה מטעה מהאופי.. ככה נראה לי שיש לי אופי ממממש לא תואם לחיצוניות. הרבה פעמים מרוב לחץ או חשש אני מדברתת שונה משהו כזה,שאני לא אוהבת תסגנון האם זה מקובל וטבעי, לא מבינה למה זה שפתאום אני מדברת שונה ..... עד מתאי כול זה ימשךךךךךךךךך ביי גלית

07/01/2002 | 23:15 | מאת: HERA

היי, תראי - אני מניחה שתקבלי עוד תגובות, ואולי את שלי לא ממש תאהבי, אבל הרי זה לא משנה באמת מה חושבים או לא חושבים עלייך... את מחליטה או ממציאה לעצמך את המחשבות של הסביבה ופועלת לפי זה. עובדה - 2 בנות התקשרו אלייך... למה להן להתקשר אלייך אם הן חושבות שאת כ"כ שלילית? אם הן בחרו להתקשר, כנראה שמצאת חן בעיניהן כמו שאת!!! וזו הבעיה - הסביבה מוכנה לקבל אותך - את זו שלא יכולה או רוצה לקבל את עצמך. בעצם, כל מה שתכתבי על אחרים לא ממש רלוונטי, כי המקור של המצוקה נמצא בתוכך. וזה חבל, כי את יודעת שיש בעיה מסויימת, אבל לא עושה עם זה כלום... את ממשיכה לדממין מה אחרים חושבים, וסביר להניח שאת "שותלת" להם בראש מחשבות לא נעימות עלייך. גלית, אני משתדלת לא לפגוע בך, כי זו לא המטרה שלי... ממש לא! לפעמים האמת יכולה להיות אכזרית, אבל זו עדיין האמת. בקיצור, את יכולה לסמן V ליד שלב אחד של הצבא... שלב שאותו עברת למרות הקשיים. זה כבר הישג כלשהו ואת צריכה לצ'פר את עצמך על זה, ולא להתחיל לחשוש ממה שעוד אולי עלול לקרות. אותו דבר לגבי זה שמתחילים איתך - כנראה שהטירונות כן שינתה בך משהו, כזה שאת לא מודעת אליו. את צריכה להתגאות בזה שמתחילים איתך - את לא חייבת להיענות לכל "התחלה" אבל זה בהחלט אמור לתרום להרגשה שלך. שאלת בסוף עד מתי כל זה יימשך... התשובה פשוטה ומסובכת כאחד - זה ייפסק כשאת תחליטי שזה ייפסק. נכון, זה לא יקרה מהיום למחר, אבל כשהצורך והרצון להפסיק את המצב הנוכחי קיימים ומספיק חזקים, רק אז יכולים להשתנות דברים.

08/01/2002 | 03:35 | מאת: איתן

גליתי:))) ברוכה המסימת:))) למה את לא החזרת להן צלצול?????? אל תהרסי לעצמך הזדמנויות. תזרמי תרפי את המעצורים שלך. תראי מה קורה. אל תסגרי דלתות. אם את עדין יכולה ואם הן לא היו רעות אליך. תתקשרי!!! סוף סוף היתה לך הזדמנות. אל תזרקי את מה שגם ככה קשה לך להסיג. גלית תרפי את המחשבות שלך שנועלות אותך. תתני הזדמנות לשנות. אני וכולנו כאן רוצים שתצליחי. אבל אנחנו לא יכולים להאכיל אותך אם כפית. את צריכה להתאמץ אם את רוצה להצליח להשתלב. תנסי בלהתחיל להתקשר לבנות מהטירונות. תני לדברים לקרות. אל תמנעי אותם. את לא יכולה להתעלם מכל העולם. העולם מקיף אותך. את נמצאת אם אנשים שאת לא מכירה. אז לפחות תנסי. אם קשה לך בלהמשיך את הקשר תבקשי מאחת החברות שתעזור לך. תספרי לה מה שאת מספרת לנו. ותיראי איך הדברים מתגלגלים. גליתי:) אני מאחל לך המון הצלחה בהמשך השירות. ויאלה:) אף אחד לא מכיר אותך. אז תזרמי. תעשי מה שלא היית עושה בכיתה. בבית. אל תהרסי את ההזדמנות ההכי גדולה שלך. באמת בשביל עצמך. תזיזי את התחת. @------)----- איתן

08/01/2002 | 09:54 | מאת: מיכל

לגלית ולכולנו בעצם, אני רוצה לצטט לכם כמה דברים חשובים שקראתי בספר "איזורי המשגה שלך" מאת ווין וו דייר בפרק שעוסק בשחרור מהעבר: "רק רוח רפאים מתבוססת בעברה, ומסבירה את עצמה בעזרת מתארים עצמיים המבוססים על החיים שעברו עליה. אתה האדם שאתה בוחר היום, לא האדם שאותו בחרת פעם להיות." וגם שיר נוסף שכתוב בספר מאת ד.ה. לורנס, ומדבר על האיוולת שבתהליך הדבקת תוויות. השיר נקרא "מיהו?" "מיהו? - אדם כמובן. כן, אבל מה הוא עושה? - הוא חי והוא אדם. מובן מאליו! אך הוא בוודאי עובד. חייבת להיות לו משרה כלשהי. - מדוע? כיוון שברור שאינו שייך לשיכבה החברתית שעיתותיה פנויות. - אינני יודע. יש לו הרבה זמן. והוא עושה כיסאות יפים. הרי לך! הוא נגר. -לא, לא! בכל אופן, נגר וחרש עצים. - כלל וכלל לא. אבל כך אמרת. - מה אמרתי? שהוא עושה כיסאות, ושהוא חרש עצים ונגר. - אמרתי שהוא עושה כיסאות, אך לא אמרתי שהוא נגר. בסדר, אם כך הוא סתם חובב? - יתכן! התאמר שהקיכלי הוא חלילן מקצועי, או סתם חובב? הייתי אומר שהוא פשוט ציפור. - ואני אומר שהוא פשוט אדם. בסדר! תמיד אהבת להתפלפל." לגלית, בהצלחה, התהליך לא פשוט אך שווה את המאמץ! הספר מומלץ בחום לכולכם .

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית