פגישת חברי הפורום

הי, דפדפתי בפורום אחר שנקרא: הלם קרב. מסתבר שאנשים שם נקשרו והתגבשו ולבסוף החליטו לערוך ערב במשותף בכדי לפגוש את האנשים האמתיים שעומדים מאחרי השמות הבדויים שבפורום. מה דעתכם ? הייתם רוצים לארגן מפגש כזה בפורום הזה ?

אני אישית לא זה שאני לא מכירה ולא מכירים אותי מאפשר לי להרגיש חופשיה ומשוחררת להתבטא .

יונת, את צודקת, כמוני כמוך.

רעיון נחמד, אבל לא נראה לי שאפשר ליישם אותו. למה? כי אני חושבת, שבגלל שאנחנו לא מכירים אחד את השני, אלא רק בצורה שבה אנו בוחרים לשתף ולהתבטא פה, מפגש כזה יכול לאכזב בצורה מסויימת. אני לא טוענת, שיש פה אנשים גרועים או משעממים, אלא שלפעמים עדיף לשמור על הרושם שנוצר "וירטואלית" ולא לערב מפגשים אמיתיים. אנשים העלו פה נקודות אישיות וכואבות מעולמם הפרטי בגלל האלמוניות שהפורום מספק. הידיעה, שמישהו אחר, אי-שם, יכול לכתוב תשובה נקודתית שלא מבוססת על היכרות, נותנת המון. אישית - אולי יום אחד אהיה מוכנה למפגש כזה. היום אני לא רואה את עצמי מקיימת אותו או מגיעה אליו.

לכולם שלום, כל עוד הפורום מעניין ותוסס ובעל משמעות לכולנו כדאי , לפי דעתי, להישאר אלמונים. דווקא בגלל שאנחנו ממקומות שונים בארץ , בעלי דעות פוליטיות שונות, במעמד מקצועי וחברתי שונה, בעלי ניסיון וגיל שונה - האלמוניות יכולה לתרום לדיונים יותר פוריים והמון נכונות לעזור. מה דעתכם שאנחנו נספר רק מאיזה מקום אנחנו בארץ??? לא חייבים לציין שם עיר/ ישוב אלה לפחות מאיזה אזור אנחנו. ניקולט.

אם כבר ערום אז לפחות בתוך חדר חמים ומוסק היטב. חיברתי את הסורק למדפסת ואני מחכה............

טוב אז תישלחי תמונה...הסורק של ניקולט מוכן....

ואני (כרגיל בדיעת מיעוט..) דווקא חושבת שזה רעיון מקסים ומדהים! תהיתי מתי מישהו יעלה את זה (שלומי אתה עשר!..)... אני הייתי מאד שמחה לפגוש את האנשים שמאחוריי השמות. מי שלא נבהל מהסיפורים שסיפרתי, מהתקופה הרעה שעברתי, מהדברים הרעים שחשבתי לפני כמה חודשים טובים- מי שנשאר חבר למרות הכל, שתמך, שהקשיב, שקיבל- בלי לשפוט ובלי לבקר- מי שהיה שם כשהתחננתי לעזרה, למישהו שרק יקשיב לי, שיקרא את הכאב שלי ואולי ייקל עליו קצת..- אני מאמינה שהוא חבר אמיתי. זה שאני אראה אותו פנים מול פנים רק ישמח אותי יותר, כי אז אני גם אוכל להעמיק את הקשר מעבר לעולם הווירטואלי( שיש לו יתרונות משלו), אבל מצד שני- יש כמה אנשים בפורום הזה שאני מספיק בוטחת בהם כדי להיפגש איתם, שהזמן עשה את שלו איתם, בגדול,שנקשרתי אליהם ושאני שמחה להיות בקשר יומיומי (כמעט) איתם דרך מיילים ושאני מאד מעריכה ואוהבת. בימים אלו, אני כבר בקושי מוצאת זמן להיכנס לפורום,( וזה משום שזכיתי לסיים את הלימודים שלי ואני לומדת למבחן הממשלתי שיקנה לי תעודה ורישיון, למי שמכיר אותי ויודע על מה אני מדברת) וכבר לא כל כך מרגישה "פה" בבית, כי בזמן שלא הייתי נוספו לבית החם הזה אנשים חדשים עם סיפורים חדשים, שאני לא מכירה. בכל אופן, מה שאני רוצה להגיד, זה שאני מבינה שרובכם (אולי כולכם, חוץ ממני ומ"אור) לא מעוניינים להיחשף וזה לגיטימי ומצד שני רציתי להציג גם את הגישה שלי שהיא קצת אחרת, ואולי קצת יותר.... אופטימית. אבל שוב : - היום , תודה לאל, אני אדם אחר, מאושר, עם הרבה שמחת חיים וחוזק נפשי . מה שלא היה לי לפני חצי שנה ,למשל. ואולי "אז" גם הייתי בוחרת שלא להחשף, אז.... אני יכולה להבין :-)

יקירתי... סוף-סוף שומעים ממך :-) את רוצה לפגוש אותי? זו לא נסיעה כזו גדולה... :-) אני לא שולחת מיילים ,כי חשבתי שאת חורשת למבחן, ולא רציתי להסיח את דעתך ממה שהכי חשוב כרגע...

shlomi................... first thing i want to say - nice idea.........it shows u really care about the people here but........................... i am with all the others ( and u if i am not wrong....) there something so easy in sharing someone u don"t know........ after all hte difrences bettween us all r big - age, stage in life and more..... so... for now it is good to see u all here......... love u all have a beautiful day anat

פעם שאלתי אותך אבל לא קיבלתי תשובה. איך זה עובד ? את רואה עברית ולא יכולה לכתוב בעברית ? את נמצאת מעבר לים ?