המצוקה שלי

השבוע התאבדה מכרה קרובה עקב דיכאון אחרי לידה. מאז אני בחרדות איומות, בוכה ללא הפסקה ומתפקדת רק כשאין ברירה. כל הזמן דמותה מציפה אותי וכן מודעת האבל שלה. אני לא מצליחה לישון בלילה וחושבת עליה כל הזמו- מה הרגישה, מה חשבה, כיצד מצאה אומץ, איך היה לה כל-כך רע ואף אחד לא הרגיש??? אני מרגישה כבר שזה לא נורמלי!! מה עושים?

היי דנה, קשה מאוד לחזור לחיים "נורמליים" אחרי שאדם קרוב אליך התאבד. אין ספק שאת זקוקה לעזרה. רצוי שתפני לרופא המשפחה שיפנה אותך לפסיכיאטר או פסיכולוג במסגרת הקופה, או שתפני למרפאה לבריאות הנפש באיזור מגוריך. יש אנשים שנעזרים בשיחות עם פסיכולוג ואם לא די בכך במצבך תוכלי לקחת תרופות שהפסיכיאטר ימליץ לך עליהן. טפלי בעצמך ואל תזניחי, פני לרופא כבר ביום ראשון. תרגישי טוב ורפואה שלמה, נטע

לדנה שלום. טבעי שתרגישי כך אחרי מוות כל כך דרמטי של אדם קרוב. דכאון אחרי לידה קורה לנשים רבות. במרבית המקרים ניתן לעזור לאותן נשים- אם מאתרים ומאבחנים. האנשים בקרבתן יכולים לפעמים לזהות את המצוקה ולהפנות לעזרה. במקרים נדירים קורה שלא יודעים על כך- ואז קורים מקרים טראגיים כפי שתארת. חשבתי שיקל עלייך לדעת, לצד העצב הגדול והפחד כי במצבים נפשיים רבים, גם קיצוניים ניתן לעזור, להקל ואף למנוע בתנאי שפונים לבקש את העזרה. בקשת העזרה הינה הדבר הנכון והאמיץ והראוי- לא צריך להתמודד לבד עם כאלה מצוקות. בברכת שבת שלום. רוית.