עצוב, מצחיק,ו..טוב.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/12/2001 | 16:04 | מאת: ניר

כבר ידוע כי אחד הסימנים למצב נפשי ירוד זה שבהרבה מקרים קיימת גזירה עצמית לנתק חברתי. אתה מדוכא, לחוץ, וחש כי מתוך בועת המחשבות אינך יכול להיות אטרקציה בפורום חברתי. אין לך גם צפיות שמי מחבריך יקח אפוטרופסות על מצב רוחך. וכך לרוב גם בסופי שבוע אתה לבד יודע כי בחוץ יש חיים אבל...! עכ"פ שבת אחת לפני כחודש המצב תפש לו שיא חדש כאשר שישישבת שלם לא נכנסה שיחה אחת לפלאפון-כמעט... עד שלבסוף ממש בשעות האחרונות של מוצא"ש אתה שומע את הצילצול לוקח אוויר לנשימה, נוטל את המכשיר ועל הצג מופיע שמו של-k ,עוד בטרם ענית אתה מהרהר לעצמך כי k, ברגע זה קנה אצלך נקודות רבות. אך... אחרי שקבלת את השיחה מהר מאוד מתברר לך כי הקול מהצד השני מאוד לחוץ בזמן וכי למעשה התקשר ע"מ לתת לך תזכורת לשריין בכיסך למחר את מה שהבטחת לו כהלוואה. אז...עצוב שכך, מצחיק שכך, ו...טוב שלפחות במה שקשור לכסף אתה עדיין בצד שנותן ולא מקבל. אין כאן רחמים עצמיים זוהי דרכם של בני אנוש.

30/12/2001 | 17:08 | מאת: HERA

אין ספק שלכסף יש את היכולת הנבזית לסובב הרבה דברים... ואולי זה לא הכסף, אלא המקום שאנחנו נותנים לו בחיים.

30/12/2001 | 17:59 | מאת: "אור

המממ מה לא ידעת?? יש כסף יש חברים!! יש חברים אין כסף!! אין כסף אין חברים!! יש חברים הלך הכסף!!! הכל אינטרסים אחי...אבל כשהולך הכסף אתה רואה באמת מי החברים!!!

31/12/2001 | 02:19 | מאת: ניר

תאמין לי אתה פשוט משורר. אם כבר מדברים על כסף, איך זה שהטביעו את הדיוקנאות של ביאליק ועגנון על שטרות של כסף ואותך שכחו??????. אבל לא נורא אח שלי ממילא המטבע שלנו נשחק מהר, כך שאנחנו נדאג שתופיע על היורו. שמע... זוכר שהבטחת לי עזרה בעיניין הגמילה מהקסנקס? אז אני מעוניין לשמוע מי הוא אותו רופא שיודע לעשות את זה? ביי ויום טוב.

30/12/2001 | 20:27 | מאת: ליהי

נירוש... כן, זאת המציאות. כשבאמת עצוב ומדוכא לבן אדם- פתאום נעלמים להם כל אותם אנשים שחשבת לחברים. לי זה קרה גם בעוד וריאציות. אנשים יכולים להיות ממש רעים לפעמים, וקל מאד להיפגע ולהסתגר עוד יותר, אבל כמו שאמרת יקירי..- זה לא רחמים עצמיים זאת המציאות. אז או שנלחמים בה או שהולכים איתה, ומה שיהיה יהיה. אני עוד מאמינה שיש אנשים טובים באמצע הדרך, לא הרבה ואולי אפילו בודדים, אבל בטוח יש עוד אנשים כמוני וכמוך שחושבים ומתנהגים אחרת וזה פשוט מתוך מקום שהיינו בו,שחווינו אותו בעוצמות מאד גבוהות (כל אחד עם הסיפור שלו) ולכן אנחנו יותר אמפטיים וסובלניים למצבי חולשה ויאוש. אני לא התייאשתי. מקווה שגם אתה לא. :-)

31/12/2001 | 02:07 | מאת: ניר

טוב אני חייב להיות הגון ולומר כי כל אלו הסובבים אותי,כולל אותו לווה ממש אוהבים אותי זאת אני יודע בוודאות. המסר שלי במה שכתבתי כבר בפתיח היה " גזירה עצמית לנתק חברתי" הנובע ממצב נפשי ירוד. כלומר המשקל בדברים שאמרתי דווקא מכוון יותר כלפי הדיכאון שיוצר את המצב. ובהחלט לא בא להאשים גורמים חיצוניים כמו חברים למשל, השקועים גם הם כל אחד בעיניניו. יתירה מכך גם כשישתפר מצבי אין לי כל כוונה להפסיק לאהוב אותם. או בכלל אנשים. סה"כ בזמן שאני חש בסדר יוצא לי להכיר אנשים נוספים ואני תמיד חש רצוי ומעניין.(כמו הלילה למשל). אך שוב מצבי האישי הוא זה שגורם לשרשרת הנתק. לא רוצה להשמע מזוכיסט אך מזה תקופה ממושכת אני מותח תחבל ומסתובב עם התחושות המחורבנות מתוך בחירה, אך השבוע החלטתי לשוב ולחפש בכיוון הטיפולי. וזה בעיקר ליהי כי לא אמרתי נואש.(יש לי ים של חלומות). אז גם אם הכל סימן שאלה לבנתיים, מה שבטוח הוא שבתקופה הנוכחית אתם חבריי אמת.!

31/12/2001 | 07:49 | מאת: "אור

מכיר את זה.....הקסנקס גורם לדכאון אינעל ראבו אני חושב שעכשו כשירדת במינון אתה יכול להתחיל לאט לאט אם אפקסור רבע כדור למשך שבוע שבועיים בתור התחלה...זה ירגיע אותך וישפר לך את המצב רוח אין לך מושג כמה!!!! תאמין לי חבל על כל יום...אבל אני מבין אותך לי לקח 10 שנים אחרי שנגמלתי...להגיע להחלטה!!!!

31/12/2001 | 07:52 | מאת: דלית

ניר תספר קצת על עצמך... רק אם אתה רוצה...

31/12/2001 | 15:20 | מאת: HERA

אני מכירה את הנתק החברתי הזה... כתבתי לך עליו לפני כמה ימים... אבל דווקא זה אצלי לא מלווה בדיכאון. אפשר לנסות ולשער, שאולי דיכאון מתמשך הוביל לבחירה של הניתוק, אבל אני בכלל לא בטוחה בזה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית