מה עושים?

אחותי אובחנה כסכיזופרנית לפני כשנה וחצי ועכשיו מצבה קשה מאוד מאוד, והיא מאושפזת בבית חולים ללא כל שינוי זה כשלושה שבועות. ובכל המצב הסבוך הזה היא מסרבת לכל עזרה, ובעיקר לעזרתי שלי, אף שעד לפני חודשים אחדים הייתי האדם הקרוב אליה ביותר, ולמעשה האדם היחיד שקרוב אליה. בחודשים האחרונים הצטבר אצלה כעס כלפי, שמגולל מין מסכת ארוכת שנים על התלות שהיתה לה בי ודברים נוספים. אני יודעת שהקשר עם המשפחה חשוב לטיפול, שלא לדבר על כך שאני לא רוצה ללכת, ולא רוצה לעזוב אותה, אף שהיא צעקה עלי היום ואמרה שהיא לא יכולה לסבול אותי ושלא אבקר אותה עוד לעולם. יש עצה?

שלום לך אכן, נשמע שקשה לכן מאוד בימים אלו. אני עצמי נשואה לבחור שעבר משברים נפשיים ואישפוזים, גם כתוצאה מסכיזופרניה. כמה שהדבר נשמע קשה מצד אחד ונדוש מצד שני, נראה לי כי כרגע אין לך הרבה ברירות ואת חייבת להמשיך ולהיות הדמות החזקה והיציבה בכל הסיטואציה הקשה הזו ולנסות לא לקחת באופן אישי את כל התגובות הקשות של אחותך. אני ממש מבינה את הפגיעה שלך, את התחושה המתסכלת שאת כל-כך משתדלת ורוצה לעשות לה טוב ולהקל עליה, אך היא לא משתפת פעולה. אבל צריך לזכור שהיא עוברת את הגיהנום שלה ומן הסתם היא איבדה שליטה גם על רצונותיה. בכל מקרה, מנסיון, התקופות הקשות והנוראיות האלו מגיעות לסיומן כך או אחרת וחשוב שהיא תקבלת את הטיפול הטוב ביותר ואת מלוא האהבה והתמיכה שאפשר לתת לה, כי מעבר לטיפול הרפואי אהבה, תמיכה והידיעה של האדם החולה שהוא אהוב ורצוי, היא מזור חיוני שאין לו תחליף. איחולי החלמה מהירים לאחותך וחזקי ואמצי בעצמך. כל-טוב. גלי

תודה לך. הריק הזה שבו חיות משפחות של חולי סכיזופרניה, שרבות מהן - ואנחנו בתוכן - שומרות על כך בסוד, הוא לעתים קשה מנשוא.

בשלב זה כדאי להניח לה כאשר תקופות סוערות במחלה חולפות הדבר ישתנה והיא תחזור לרצות את קירבתך ליעוץ נוסף אשמח לקבל ממך טלפון (דרך לחיצה על שמי בדף הפורום יפתח כרטיס אישי עם טלפון נייד שלי)