אין לי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אין לי אהבה, אני בודדה מנסה להתמודד עם החורים השחורים שבנפשי ללא הצלחה. להתראות שימרו על עצמכם
ענת, האומנם הכל מתחיל ונגמר באהבה? לפעמים האהבה רק מדגישה את החורים שבנפש...
ענת, תאהבי קודם כל את עצמך ואם קשה להגיע לזה לבד גשי לטיפול. אפשר להיות שמחים גם בלי אהבת-גבר. יש עוד הרבה הנאות בחיים שאפשר לעשות לבד, מנסיון. תהיי חזקה ותצליחי!!
אם את לא מצליחה להתמודד בעצמך אולי זה הזמן לבקש שיעזרו לך...? גם אני חשבתי פעם שאם אמצא מישהו שיאהב אותי ייפתרו כל הבעיות שלי אבל זה לא הולך ככה, לצערנו.. כי כדי שתהיה לנו אהבה בריאה אנחנו צריכים קודם כל לאהוב את עצמנו, ואם לא יודעים איך לעשות את זה פונים ומבקשים עזרה.
למה את מתכוונת?
אני מתככנת לחסכים הרגשיים לריק האינסופי ,ללילות לבנים בבדידות מול השתקפות דמותי החייורת בראי האכזר. אני מתככונת לגעגועים לזמנים טובים, ליד מלטפת, לחום אנושי לשימחת נעורים פשוטה שנעלמה ואינה עוד,לתקווה שאבדה,לכיף שבחיבוק אדם אהוב,לחיוך של ידיד, שמחה שליום שישי אחר הצהרים ,למודעות לזירמת אנרגיה על פני גופי. החסכים הותירו בי חורים שחורים .טוב מותי מחיי אבל אין לי כוונות אובדניות. נפשי מתה ונקברה ואני השתתפתי בהלווייה ללא יכולת לבכות.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
