מה לעשות?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/12/2001 | 11:04 | מאת: לי

שלום לכולם. אני 8 שנים בטיפול פסיכולוגי. נמאס לי. אין לי כח. מה לעשות שאין שום שיפור? לא רוצה להתאבד. אולי מישהו יכול לעזור? נ.ב - אני סובלת מהפרעות אכילה.

24/12/2001 | 11:12 | מאת: מיכל

8 שנים? רצוף עם אותו/ה מטפל/ת?? אולי הגיע הזמן לשנות, אולי מישהו אחר יעזור יותר, אולי שיטה אחרת. מיכל

24/12/2001 | 12:30 | מאת: לימור

הדעה שלי, וקחי חשבון שהיא שלי בלבד אין כאן כפייה אבל את יכולה לאמץ אותה,לכי לקבוצות של טיפולים בשיטות טיבעיות,כל מיני מורים רוחניים וכדומה,תוכלי למצוא מורים כאלו בחוברת חיים אחרים שנימכרת בסטימצקי. אכילה כפייתית זה ברור שזה בא מהנפש. לי לא עזרו פסיכולוגיים,הם חפרו בעבר שלי ואין שם מה למצוא,הרופאים בשיטה הטיבעית הם שריפאו אותי בהצלחה.

24/12/2001 | 14:56 | מאת: יונת

לי אני הייתי במצב דומה והפסיכולוגית בעצמה הציעה שאני אלך לטיפולים ספציפים להפרעות אכילה שהם גם משלבים את הפסיכולוגיה עם הטיפול בהפרעות האכילה .

24/12/2001 | 15:31 | מאת: HERA

לי, 8 שנים זה הרבה זמן - במהלך כל התקופה את נפגשת עם אותו איש מקצוע? אם כן, אולי הגיע הזמן להחליף אותו... כתבת שאת לא רוצה להתאבד, הכי חשוב - תצמדי לכוחות החיים שבך, לאלו שהחזיקו אותך עד היום... אין ספק שהפרעות אכילה יכולות להתיש את האדם... הן גוזלות את כל הכוחות הנפשיים, מכיוון שמדובר במלחמה יום-יומית, אין הנחות. או שאת "מצייתת" להפרעה וסובלת, או שאת מנסה לצאת מזה - וגם סובלת... את בטוחה שאין שום שיפור? אבל קטן ולכאורה לא משמעותי? לאו דווקא משהו שקשור להפרעות האכילה, אלא כל דבר... תנסי לברר עם המטפל שלך, אם הוא (או היא) רואה שינוי. לפעמים רק מי שנמצא בחוץ יכול לראות תזוזות... HERA.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית