לאיתן נזבורה יונתן הרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היייייייייייי קראתי את כול ההודעות שלכם,וכן,נשאר לי שבוע עד סוף הטירונות.. אין לי חשק ומוטיבציה ללכת מחר לבסיס. וכן הרבה פעמים כאשר כן אני מקבלת יחס יפה.. הרבה פעמים המחשבה עוד מעט שיכירו אותי ממש יזרכו אותי.. וזה מכאיב ונורא. יצא לי לפעמים להרגיש שם בודדה ..אבל בטח עוד כמוני הרגישו כך. ובקשר לבסיס אני מעדיפה פתוח ככה יש לי את הזמן בשבילי=לא לשכוח שבחיים לא הייתי במסגרת ממושכת אם אנשים. פתאום זה קשה,חצי יום זה גם קשה אבל עדיף.. לפעמים יש לי מחשבות שליליות,אבל באותו רגע אני מרגישה שהם אמיתיות. כמו בטח ינתשו אותי וילכו לאחרת,או כמו בטח היא מעדיפה אותה.. הרבה פעמיים כאשר אני אומרת משהו פתאום אני מרגישה שמסתכלים למקומות אחרים.לאנשים אחרים נותנים תתשובה בהסתכלות לאנשים אחרים, דבר זה חדש לי,וזה קורה המון,וזה פוגע אני לא מבינה למה זה.. אבל אני חייבת להסתכל אולי כך זה לכולם.. אוהבת אותכם וממש מתגעגעת לכולכם.בייייייייייייייי
היי... כתבת שכן מתייחסים אלייך יפה... אבל את לא נותנת לעצמך לקבל את זה. במקום לחשוב שאת כן שווה משהו, ושכן נותנים לך יחס טוב, את ישר חושבת על הדברים הגרועים שאולי יקרו... ואז, את לא מצליחה לקבל את הטוב. תנסי בפעם הבאה, לקבל את הרגע כמו שהוא, לא לנסות ולדמיין מה אולי יכול לקרות רע. גם אני חושבת, שהיו עוד בנות שהרגישו בודדות... חצי יום זה קשה, אבל בסוף מחכה הבית... חוץ מתורנויות ושמירות. אבל אם מפחידה אותך המחשבה על שהיה עם הרבה אנשים 24 שעות, אז באמת עדיף ככה. אני חושבת, שאת "מחפשת" סיבות להיפגע... את קוראת סימנים לא נכון בהכרח... את יותר מדי עסוקה במה לדעתך אומרת התנועה של מי שמולך... "לא רוצה לדבר איתי", "מחפשת מישהי אחרת בסביבה"... אולי זה נכון, אבל בואי נצא מתוך נקודת הנחה, שזה לא נכון. תחשבי על זה... תנסי לראות בעצמך את הסיבה לכך, שאת כאילו מחפשת את הרגשת הדחיה, גם במקומות שהיא לא קיימת... אז שיהיה שבוע אחרון וקל...
אני מצטרף לדעה של הרה:)) היא כתבה הרבה דברים של טעם:) נישאר לי לאחל לך בהצלחה בשבוע האחרון:)) ותיקחי את החיים בקלות:) תיראי כבר עברו שבועיים. את עדיין כאן. לא קרה לך שום דבר רע. דברת אם אנשים, הם לא צחקו עליך. ז"א שבסה"כ לא כל כך נורא. אז תני לעצמך צ'אנס. לא הכל שחור @---)---- איתן:)
גלית, אם תבואי כל יום הביתה, זה יהיה כמו יום עבודה. אם תשרתי בבסיס סגור, זה ייתן לך הרבה!!!! עדי
היי חמודה! מצטערת שאני עונה לך רק עכשיו, ובטח תקראי את זה רק בשבוע הבא. אבל בכל מקרה, אי אפשר שלא לראות שאת מתעודדת, מתחילה לראות את הדברים אחרת. וזה המווווווווןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!!! אני חושבת שלפני חודש היית בן אדם אחר לגמרי, לא ראית אפילו טיפת אור בקצה המנהרה, ועכשיו בכל זאת את מתחילה לראות גם דברים חיוביים באנשים ובמסגרת שאת נמצאת בה. וזאת רק התחלה של תהליך שאני בטוחה שילך ויגבר עם הזמן. גליתי, חששות ברמה מסויימת תמיד יהיו, וכבר אמרו גדולים וחכמים ממני שכל עוד זה לא ממש מפריע - זה אפילו חיובי כי זה מדרבן להשתפר, לבצע את המטלות על הצד הטוב ביותר. וכן, לכולם קורה מה שקורה לך - כלומר תחושת הבדידות הזמנית, או ההרגשה שלא מקשיבים לך....... ועצם העובדה שאת מבינה שאת לא לבד בקטע הזה היא התקדמות עצומה!!!!!!!! גליתי, אני אומרת לך שוב במלוא האחריות, שאני בטוחה שאת תשתלבי היטב במסגרת הזאת. את בחורה איכפתית מאוד, ואת עוד תמצאי את האנשים שיעריכו את התכונה הנפלאה והנדירה הזאת שלך. ממשיכה להחזיק לך חזק-חזק וכמובן מצפה לשמוע ממך הלאה מה קורה! באהבה! נזבורה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
