לhera

היי, אני הבחנתי ע"פ התגובות שלך שאת בן אדם מאוד מיוחד. מלא רגישות ואהבה ויחד עם זאת נושאת כאב גדול. רציתי לשאול אם אפשר מהם הדברים שמטרידים אותך או מהן הבעיות שאת מגדירה אותן ככאלה בחייך. בידידות דלית

דלית, תודה על מה שכתבת. אני לא יודעת לגבי הכאב... יכול להיות שהוא קיים, אבל אני לא מרגישה אותו. מה מטריד אותי? שאלה מצויינת... אני בת 23, מגיל 14 בערך אני "נודדת" בין פסיכולוגים ופסיכיאטרים... אם להיצמד למושגים מקצועיים אז אני כנראה דכאונית מגיל צעיר מאוד (בי"ס יסודי בערך). האבחנות השתנו עם השנים, תקופה מאוד ארוכה אובחנתי כאישיות גבולית, אח"כ היתה פסיכולוגית, שהתנגדה לאבחנה - אין לה אבחנה חד-משמעית. לטענתה יש לי קווים של אישיות גבולית, אבל גם של אישיות סכיזואידית. ומה זה אומר על החיים שלי? אני מנותקת לחלוטין מעולם הרגש שלי... מבחינתי הוא מת ואיננו עוד, מכיוון שאני לא מקבלת ממנו שום אות חיים. הפירוש של זה הוא חיים בואקום ענק. כמו חור שחור ששואב הכל. לזה מתלווה הפרעת אכילה לא מוגדרת כלשהי - לא אנורקסיה ולא בולמיה. אני לא מחפשת קירבה אנושית, איכשהו זה מפריע לי. צמצמתי את המעגל החברתי שלי למינימום ההכרחי... לדעת שבכל זאת יש שם מישהו, אבל לא קשר חברתי שמחייב תקשורת יומיומית. לא טוב לי עם עצמי, אבל כנראה שאני לא מספיק סובלת בשביל לקחת את עצמי בידיים, או שפשוט כבר התייאשתי מלנסות.