עוד לגבי רובי שפירא

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/12/2001 | 12:43 | מאת: שלומי

שמעתי שפעם נפטר מישהו מרעב. סיפרו לרבי. שאל הרבי: וכי למה לא הלך לשכנים לבקש קצת אוכל ? ענו לו: הוא התבייש. אמר הרבי: אם ככה, הוא לא מת מרעב, הוא מת מכבוד !!! האם אין זה נכון לגבי רובי שפירא ? האם אדם צריך לירות לעצמו כדור בראש אם הוא מתרושש ??? הוא לא מת בגלל קשיים כספיים. הוא מת בגלל הכבוד !!! כך קרה ללוינסון מבנק הפועלים ולשר עופר (אם מישהו זוכר). חבל !

18/12/2001 | 13:50 | מאת: נופר

נכון,מסכימה איתך בכל מילה. בדיוק כמו שכתבה נטלי,רובי מת בגלל הכבוד,כולם אומרים שהיה לו אגו גדול,יש אנשים שלא יודעים וקשה להם ומתביישים ושונאים לבקש עזרה מאחרים ואז קשה להם יותר לצאת ממצבים או קשיים.למרות שלעיתים הם כן מוצאים מישהו טוב ונאמן שהם הכי בוטחים בו ומכבדים אותו ומעריכים אותו,כך נראה, וכך אותו בן אדם מרגיש כלפיהם- וממנו הם גם מוכנים לקבל את העזרה ותמיד מכל הלב ובלי פרצופים ובלי טובות אלא אך ורק מכל הלב. מכירה זאת מקרוב. הייתי עושה הכל לעזור לרובי אם רק יכולתי. באמת חבל. אז נכון שהם אנשים טובים ותמיד הם אנשים טובים, אז בסוף יכתבו להם שהם היו אנשים טובים על הקבר.....אני יודעת ובטוחה שגם לי יכתבו שהייתי בחורה טובה על הקבר......... וזה באמת חבל ועצוב.................. יש לי מילה ויש לי כבוד! לא להרבה יש....... אכן לרובי היקר היתה מילה והיה כבוד!

18/12/2001 | 17:47 | מאת: גל

חבל שאדם חם ונדיב כרובי שפירא נאלץ להתאבד בגיל כל כך צעיר, רחוק ממשפחתו ומחבריו הרבים אשר ידעו להיות לצידו בימים יפים אך בעצם נטשו אותו בשעתו הקשה ולא ניסו למנוע את האסון ולהיות לצידו בשעת מבחן.

18/12/2001 | 14:11 | מאת: HERA

שלומי, אתה כל-כך צודק! אבל יש אנשים, שהכבוד שלהם נחשב בעיניהם לעולם ומלואו... אם אין כבוד - אין חיים. אני לא יכולה להסכים אם זה, אבל גם לא לשפוט אף-אחד... לא הייתי רוצה שישפטו אותי אחרי מותי... רק אני נכנסת לנעליים שלי, אין מישהו שבאמת יכול לשפוט התאבדות, ולו רק כי זה לא הוגן כלפיי המנוח.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית