ביקורתיות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/12/2001 | 00:41 | מאת: * *

שלום רב, רציתי לשתפכם .. בבעיה שמעיקה עלי.. (אם אפשר לקרוא לזה בעיה).. אני טיפוס מאד ביקורתי וכמו כן אני שופטת אנשים אחרים ומבקרת אותם , אצל כול אחד אני יכולה למצוא איזה דבר מה שלא מוצא חן בעיני (מראה חיצוני ,אופי ,דפוסי התנהגות).. ובעקבות זה אינני נותנת לאנשים להתקרב אלי עד לגבול מסוים..או שאני נוטה לפסול אותם.. הביקרותיות הזו מתבאטת בדרכים נוספות כגון: אני נוטה לשפוט ולבקר את עצמי מידי יום ... אני מאד מודעת למעשי ולבעייתי .. התכונה הזו הפסימיות שבעניין מאד ממרר לי את החיים במקום להנות מהם ולראות את הטוב שבעניין אני נוטה לראות שחורות.. וד.א. הייתי בטיפול אך משום מה זה לא מי יודע מה עזר לי.. לעניות דעתי הבעייה הזו בעיקר מורגשת בתחום החברתי ו.. ביחסים בין אנשים..(תקשורת בין אנשים) אנא עזרו לי ותייעצו לי איך לנהוג ,לפעול... כי ההסתכלות הזו גם מביאה אותי למצב שבו אני כבר לא מעריכה את עצמי כלומר אני סובלת מחוסר ביטחון עצמי..ותודה מראש

16/12/2001 | 00:54 | מאת: איתן

שלום לך:) לפי מה שאני רואה את דיי הרסת לעצמך את החיים אם הביקורתיות יתר. אני מבין שאת גם רואה את זה בעצמך. הרחקת חברים וחברות. הרחקת אנשים בכלל. ואפילו הרחקת אותך מעצמך. לפי דעתי את כן צריכה טיפול פסיכולוגי. אולי לא אצל אותה אחת. אבל אצל מישהו/מישהי אחר/ת כי הביקורתיות אצלך מאוד חזקה. ואין לזה תרופת קסם. טיפול פסיכולוגי זה תהליך. זה לא שמקבלים תשובה ומחר הכל בסדר. צריך לחקור מאיפה זה בא לך כל הביקורתיות הזאת ואז אחרי שמבינים מאיפה, אז צריך לנסות לתת עצות זה לפי דעתי. שבוע טוב וחג שמח איתן

16/12/2001 | 01:21 | מאת: זיגמונד

אני יודע שזה לא פורום תמיכה(כמו שזה פורום ייעוץ) אבל אני רק רוצה להגיד לך שייש לי אותה בעיה שאני גם מתחיל טיפול לנסות לברר מה הבעיה באמת ומה שכתבת הייתי כותב בדיוק מילה במילה

16/12/2001 | 07:49 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, אכן, להיות "טיפוס קשה" הוא דבר בעייתי, או כדברייך - לא פרקטי, למרות שבפנים אי-שם, ברור שהאישיות מאד נהנית מהשליטה הזו... אחת מדרכי הטיפול, היא לא להתעמת עם הסיבות האישיותיות שבבסיס ההתנהגות הזו, אלא ליצור נסיבות בהן יוכל האדם להתבטא בדרך חיובית ( שלא דווקא אופיינית לו, כאמור). ברגע שנוצר תחום בינאישי חיובי, ולו המצומצם, מנסים להרחיבו, ע"י מאמץ נוסף להבניית סיטואציות חיוביות. מנסיוני: קשה, אבל אפשרי. היו כבר כאלו, שכינו את עצמן כ"ביצ'יות אמיתיות" - שהתחילו לחייך. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית