רובי שפירא התאבד!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אלוהים אדירים! כואב. פשוט כואב לי הלב. למה???
למה אנשים עושים החלטה כזאת אגואיסטית? מה עם הילדים המסכנים שלו? מה יהיה איתם עכשיו? אשתו? הוריו? השחקנים בהפועל חיפה? איך כולם אמורים להרגיש עם זה? הוא גמר עם החיים שלו והם צריכים לחיות עם הטרגדיה הזאת? עם רגשות האשם, עם הצער, עם האובדן .. על מה על כלום! בגלל כסף??!!!!!!!!!!!!! זה לא נתפס לי! פשוט לא נתפס!
קשה להסביר חמודה....גם אני הייתי פעם לא רחוק מזה אני יודע טוב טוב עם מה הוא נאלץ להתמודד בהיזדמנות...לא עכשו
אני גם בהלם...אני הכרתי אותו אישית לצערי אני מכיר באופן אישי את הלחץ שהוא היה נתון הייתי גם בסרט הזה
רובי שפירא איש יקר ...שלא יכל יותר לשאת את הלחץ שם קץ לחייו אני פשוט בהלם...זה מחזיר אותי אחורה את תקופה לא רחוקה שבה גם הייתי בסרט הזה שפירא תרם מכספו למען הקבוצה אבל שתו לו את הדם ניסה לעזור אבל הסתבך ולא ידע איך לצאת מזה בכבוד הרבה התעלקו עליו..היה גבר שלא ידע לומר עד פה פרנס משפחות נתן עבודה לא הרוויח שקל רק כפויי טובה הכרתי אותו אישית הרבה שנים לפני כמה שנים הוא בנה וילה בשכונת דניה היום היה רעש בכל אמצעי התקשורת אצלנו בצפון בגלל שחזרו לו שיקים הוא לא ידע מה לעשות אם הבושה לצערי אני מכיר אישית את הלחץ כשאתה נופל מבחינה עסקית איך כולם כמו נשרים עוטים על הגוויה גם אני עד לפני שנתיים הייתי קבלן ופרנסתי 30 משפחות כך שאני יודע טוב טוב אם מה הוא היה צריך להתמודד אני פשוט המום מבולבל כועס...הכל חוזר אלי עכשו זר לא יבין זאת עכשו נראה את העלוקות מה יעשו....בני זונות!!!
לא הכרתי אותו אישית. אבל בתור אוהדת הפועל חיפה וחיפאית לשעבר קראתי עליו וראיתי ראיונות איתו והוא נראה לי כזה בן אדם מקסים, יש לו כזה חיוך, שאני לא שוכחת. ואני לא אשכח גם שבזכותו הפועל לקחה את האליפות אז. איך הכל היה טוב והוא היה כל כך מאושר... עכשיו אני לא יכולה להוציא לעצמי מהראש את הפנים של הילדים המקסימים שלו... להתמודד עם אבא שירה לעצמו בראש.... פשוט נורא!
יהיה זכרו ברוך .סיבותיו להתאבדותו עמו , אין לנו זכות כלשהו לשפוט את המעשה. האני רוצה רק לציין שהשבוע מצאתי את עצמי במצב ששקלתי התאבדות כאופציה אפשרית כדרך להחלץ ממצוקה צפויה ופגיעה בכבודי. שקלתי את העניין בקרירות ולא מתוך מצב דכאוני ...ראיתי בזה מוצא של כבוד. ראיתי את החבל מונח על צווארי ואפילו לא הזדעזעתי. סופו של דבר החלטתי לא לשים סוף לחיי כדי לא לאמלל את היקרים לי ,ואתמודד עם המצב ויהיה מה שיהיה. עכשיו אני מזועזע מהמודעות לעובדה שהיתי די קרוב למעשה ...כמו זומבי. תמיד שאלתי את עצמי איך לאנשים יש אומץ להתאבד והבנתי את זה בעצמי. אני לא מסוגל להתחלק מעבר לדברי. אני רק מאחל לכם שלא תגיעו למצבי. אל דאגה ! אני כבר לא בסכנה אובדנית.
כפי שאמרתי...הייתי בסרט הזה וטוב שהסרט נגמר טוב
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
