להרה לה

הייי הרוש.. מה נשמע.. עשיתי זאת, אני לא מאמינה! היה שינוי קטן,פתאום יצא לי לדבר לפעמים.. אבל הרבה המחשבה ואיי ואייך חושבים.. הרבה בנות מדברות ומספרות..ואני לא..אני מרגישה בחוץ..יש לי הרגשה שכמה בנות צוחקות אליי.. הרה אחריי מה שעברתי, היה קשה נפשי יותר מפיזי! אני לא מצליחה ויכולה לחשוב אייך אני הולכת יום ראשון... אני לא מצליחה להכל זאת. קיבלתי תפקיד כפקידה בחיל רגלים.לא ידוע לי איזה פקידה ומה ....... אני נורא חוששת,ונורא שופטת את עצמי על כול משפט. כשאני אמיתית טוב לי ואני לא חושבת על כלום. וכשאני מגעילה... ו חנפנית ויותר מידי נחמדה גם לא טוב לי..שתי אלה גורמים לי לחשוב מה ומה וממה... כי זו לא אני האמיתית כך. קשה לי להתנהג כתמיד במצב רוח אחיד פעם אני ככה ופעם אני דג ופעם חנפנית ופעם מגעילה.. כול זה בזמנים קצרים.....מוזר..... הרה מה עושים אני לא יכולה עוד..אבל!אם זה היה היום האחרון מה שעברתי הייתי רואה את זה כחוייה! באמת. היה קשה אבל טיפה נחמד והמוןןןןןןןן קשה. נפלתי אל בנות ממש שקטות. לא רעות. אבל דיי מגובשות וחברותיות קשה לי... הם ככבוצה נראה לי שהכירו ויש שלא. הבעייה היא שאני לא מסוגלת להיות כול כך הרבה עם בנות... לפעמים אני מדברת דיבור שלא אני..זה מוזר לי אין לי מילים לתיאור..

"לילה ראשון בלי אמא, כל הבסיס מחריש. מה שעובר בי פנימה לא מעניין שום איש" החוויה של הלבד בטירונות מוכרת להרבה אנשים. יכול להיות שהגיעה קבוצה של בנות, שגרות באותה עיר, ומכירות מהתיכון. בד"כ הקד"צניקיות עושות טירונות מקוצרת בנפרד. המחשבה על "איך לחשוב" לא צריכה להיות כל-כך דומיננטית... פשוט תחשבי מה שבא לך, ואחרי זה תחליטי מה להגיד. אם זו מחשבה שלילית על אחת הבנות, תשמרי אותה לעצמך, אבל אם זו מחשבה חיובית - תגידי. מותר לך לקטר על התנאים, הלא מספקים... מותר להגיד שאת מתגעגעת הביתה... וכו'. את רואה? יש הרבה דברים לומר, שלא יכולים להזיק לאף-אחד. ההרגשה שלך, שכמה בנות צוחקות עלייך, מבוססת על משהו, או סתם הרגשה ערטילאית? את נמצאת במצב רגיש, שבו צל הרים נראה כהרים... חוץ מזה - את צריכה להיות איתן תקופה קצרה, ואחרי זה אתן מתפזרות בין הבסיסים. השופט הכי מחמיר של כל אדם הוא... עצמו (בד"כ, אני לא מתייחסת לסוציופתים)! תנסי לשחרר קצת את הלחץ שאת מפעילה על עצמך. תהיי את האמיתית, את לא צריכה להתחנף לאף-אחת, הן לא יותר טובות ממך. אולי בהתחלה זה ישכנע אותן להיות חברות שלך, אבל מהר מאוד הן לא ירצו להיות חברות של חנפנית יותר מדי נחמדה... אז פשוט תהיי את. ככה תדעי גם, מי חברה באמת ומי לא. אין אדם שמסוגל להתנהג באחידות כל החיים, גם לבנות שאיתך יש מצבי רוח טובים או רעים. לא מצפים ממך להיות באותו מצב-רוח כל הזמן... אחרת את לא אנושית. כתבת שהיה גם טיפה נחמד... קחי את התחושה הזו ושימי תחת זכוכית מגדלת... תתמקדי בפרטים הקטנים של הנחמד, לא של הגרוע.