בעיות

אני הבנתי שכאן אוכל גם לעלות בעיות ויתנו לי עצות ולכן כתבתי לך את בעיתי, והיא כך:אני בת 12 וחיי הם גיהנום יש לי הורים שאני ביכלל לא מיסתדרת איתם אמא שלי היא חולת עצבים ולאבי יש אובססיה לאוכל ושתיה. שהוא מגיע הביתה הוא ישר שואל את אמי מה אחותי אכלה , עם היא אכלה טוב, ודוחף לה עוד אוכל... הוא עשה את זה גם שאני אהיתי קטנה. ואני התחלתי להשמין והיום אני שמנמונת וזה מאוד מפריע לי ואני לא רוצה שאחותי תיסבול כמוני. וכול שבת הורי רבים כי זה מרגיז את אמא שלי שאבי שואל אותה מה אחותי אכלה היא אומרת שזה כאילו היא עוזרת בית שממלה פקודות ומשיבה שאלות האם ביכלל היא צודקת לפי דעתך????. לא רק זו בעיתי, לפני כ-5 שנים נולדה אחותי, ומאז חיי הישתנו, אחותי יותר חשובה להורי והם אוהבים אותה יותר.והם כבר מצאו דרך להראות לי את זה. ביחס ובזילזול שלהם כלפי. אמי לא עובדת ואבי מפרנס אותנו לבד,ולכן אנו צריכים להיצתמצם, עכשיו מגיע חג החנוכה כל חברותי הולכות למלא הצגות . ואני ביקשתי מהורי שיקחו אותי להצגה אחת,לא מלא כמו שכול ההורים לוקחים את ילדיהם. וכניראה שביקשתי את זה בעיתוי לא נכון, בארוחת הערב אני ואחותי כבר אכלנו והורי ישבו במיטבח ואכלו, דיברתי על הנושא הזה של ההצגה לפני זהלאבי והוא אמר לא!!!!. אחרי זה בארוחה שאלתי אותו שוב ואמרתי לו שזה לא פר.לא אמרתי לא משהו שאמר להכעיס אותו הוא יתרגז וזרק את האוכל שלו. אבל אל אמרתי כלום. הוא רק רןצה ליגרום לי עוגמת נפש. אני יודעת את מצבנו ושרק אבי מפרנס אותנו אבל לא יכול להיות שאין לו 160 שח' בישביל כרטיס. וכניראה שכול החג אני אשב בבית וכולם ילכו להצגות. גם שנה שעברה הוא לא לקח אותי וישבתי בבית בחג וכול הלכו...... זה פר תגיד לי מה לעשות????????? יום ראשון יש לי תור לדיאיטנית ואני עליתי המון ואני לא רוצה ללכת ואמרתי לאמא שלי שתידחה לי את זה, אבל הרי היא שונאת אותי ואיה רוצה שהייה לי רע את למה שהיא תקשיב לי. ואני מפחדת כי אם אני אגיד לה שאני לא רוצה ללכת היא תרביץ. אני עוברת יתעללות פיזית ומילולית. מילולית מיצד אבי מאז שאני קטנה הוא מקלל אותי שאני לא רציתי לאכול הוא הייה קורא לי כלבה. ועד היום הוא מקלל אותי ואומר ילדה מפגרת דפוקה מסריחה.... ועוד הרבה מילים שלא כדי לי לציין. ואמי מרביצה לי ואוסרת עלי לעשות דברים שכל חברותי עושות במו לצאת בימי שישי או ללכת לחברה יום אחרי יום. היו כמה פעמים שחשבתי על ניסיון היתאבדות. אבל אמרתי שהורי לא שבים את זה שביגללם אהבד את חיי. אני יודעת שהורי שונאים אותי כי, כול שבת אני הולכת לישון אצל סבתא שלי כי כול שבת הם רבים ואני לא רוצה להיות בבית שהם רבים, ולא נעים לי לישמוע את הצעקות שלהם שהם צורחים ומקללים אחד את השני. היום יום שבת ואני לא הולכת לסבתא שלי כי היא חולה אז אני צריכה לישאר בבית. והיום אחרי הריב שלי עם אבא היא אמרה לי שיהייה יותר טוב אם אלך ושהיא לא רוצה ליראות אותי יותר בשבת בבית. אנא מימך עזור לי כי ניראה לי שהדבר שלבי חפץ בו מכול כעט הוא המוות תודה ושבת שלום!!!!!

היי יסמינוש, שמי עדי ואני בת 29 אני לא אימא אבל יכולה בהחלט להבין אותך. 12 שנה היית נסיכה. יש לך עכשיו אחות קטנה שאת צריכה לדאוג לה. השאלה שלי: האם דיווח לאדם מבוגר אחר (חוץ מסבתא) על המצב???? סליחה עם אני מפחידה אותך, אבל גם אחותך הקטנה עלולה עוד לסבול מהמצב. הכוונה שלי: למורה, יועצת וכו'. נקודה שניה שרציתי להעלות: האם המשקל מפריע גם לך?????? האם את מוכנה לעשות את המאמץ ולהוריד אותו???? יש משפחות שעדיין דוחפות אוכל לילדים שלהן, ואח"כ רואים אותם בקבוצות התמיכה. עדי

עדי. מצבי לא עד כדי כך חמור שאני צריכה ליפנות ליועצת או למורתי פשוט כתבתי את המיכתב כי רציתי לשטף מישהו שימע אותי ושיבין אותי בלי שהוא מכיר אותי. אני לא רוצה שייבדע למורתי או ליועצת כי אז זה יגיע להורי. וכן אני רוצה להוריד והורי כבר לקחו אותי לדיאיטנית וזה לא עוזר אבל אני חושבת שאני לא במצב כול כך גרוע אני טיפה שמנמונת הייתי רוצה להישאר במישקל שלי ולא לעלות יותר אבל הורי לא מאפשרים לי.שאני הולכת לבית הספר אני רוצה 2 פרוסות לחם שחור ואמי מביאה לי בגט. בבית הספר שלי אין קפיטריה או משהו כזה אז אין לי בררה לאכול את הבגט או לישאר על 3 בלי אוכל אז ליפעמים אני אוכלת טיפה מהבגט וליפעמים את כול החתיכה תודה על הבנתך.מחכה לתשובתך!!

שלום חמודה=באמת היה מרגש ההודעה שלך שבאה מנקודת מבט של ילדה בגילך... מכיוון שגם אני אבא לילדים...אנסה להסביר לך מה חש אב... יתכן שאביך מצוברח בגלל בעיות פרנסה...זה לא קל לפרנס משפחה ...יש הרבה הוצאות כמו משכנתא חשמל מיים טלפון(מעניין איך את מחוברת לאינטרנט ויש לך גם מחשב?.זה לא זול) יתכן שמרמרים לו את החיים בעבודה או שבעבודה שלו מדברים על פיטורין...זה לא פשוט...ולכן יתכן שהוא לחוץ ומתוח... המצב היום לא קל יש הרבה משפחות שאין להם מה לאכול ונמצאות במצב יותר קשה!! אני מבין שאת בתור ילדה רואה את הדברים מנקודת מבטך כילדה..ובצדק!! אני רק מקווה שהתסכול של אביך לא מיתבטא גם במכות וכו.... אבל אולי באמת תתיעצי בבית הספר ועם היועצת... ובגלל שאת חמודה הייתי מוכן לשלוח לך כסף להצגה או כרטיס אבל אני לא יודע אם מותר לי לעשות זאת...או להתערב? אבל אם אפשר היה אני מוכן לממן לך כרטיס לאיזה הצגה שתבחרי חמודה!!!

קודם כול תודה רבה על כונתך. אבי הוא אדם טוב אך ליפעמים הוא עצבני נורא .הוא בחיים לא הרים עלי יד. הוא רק מקלל אבל דבריו פוגעים בי מאוד. ואמי גם היא ליפעמים טובה וליפעמים לא . מצבנו לא עד כידי כך קשה יש לנו אינטרנט זול שאנו כימעט לא גולשים בו. רק אני, תודה על כוונתך לתת לי כרטיס אבל לא ניראה לי שזה ילך. תודה רבה!!!

היייייי, חמודה, תקשיבי קודם כול לא יכול להיות שהורייך לא אוהבים אותך. קודם כול זה גיל כזה שהרבה מסתכסכים ורבים אם הוריהם. גם אני היייתי כמוך וחשבתי כך והייתי בטוחה שזה נכון וכולם טועים שאומרים לי שזה לא נכון! אבל זה לא ככה... אחותך היא היותר קטנה ובדרך כלל ברוב המשפחות לקטנים יש יותר יחס.זה פשוט ככה זה. בקשר לאביך,אולי באמת אין לו את הכסף להביא לך למרות שהוא רוצה?! וכשאימך מרביצה לך, פשוט תסבירי לה ביפה בבגרות,שאת כבר לא תינוקת או ילדה קטנה ואם יש לה משהוא לומר שתגיד ולא להרביץ. אם המקות הם קשות ממש ואת בצורה דרסית סובלת בבית אולי תעדיפי לצאת לפנימיה, אייך את בחברה מסתדרת טוב?אולי את תואהבי את זה?! ואם לא חכי עוד שנה שנתיים-שלוש זה השתנה הם הראו שאת גדלת ואין מה לעשות. ויצתרכו להתיחס אלייך לפי מי שאת באמת.כי ככה זה. ולא חשוב אל תלחיצי את הורייך,אולי תצאי לעיר לסיבוב אם חברות???? והרבה פעמים מה שרוצים לא הולך.....צריך להבין לי לכך הרבה זמן,עד עכשיו בצבא. שהיה לך קול טוב וחג שמח

תודה מראש. ראציתי להגיד לך שאת צודקת בכול דבריך, אני מיסתדרת מעולה בחברה , הורי העלו את הרעיון לשילוח אותי לפנימיה. אני רוצה אך יש רק דבר אחד שמונע ממני לעשות זאת , זו חברתי, יש לי חברה שהיא כמו אחות בישבילי ואנחנו מאוד קשורות אחת לשניה אנחנו מהגן ביחד ולא הייתי רוצה לעזוב אותה, והיא לא מודעת למצבי היא חושבת שיש לי הורים שמיתיחסים אלי כאל מלכה אבל זה לא כך תודה על הבנתך, תמשיכי ליכתוב לי אל ביכולתך תודה ושלום!!!

יסמין, אני רואה שבאמת לא קל לך עכשיו. כרגע את מרגישה, שכל הצרות בבית נופלות על הכתפיים שלך; וזה באמת לא הוגן שילדה בת 12 תסחוב את הצרות של ההורים. אני מבינה שאת חוששת לעתידה של אחותך, ומרגישה חסרת אונים. אני לא רוצה לכתוב סתם דברים, אבל נדמה לי, שההורים שלך לא באמת שונאים אותך, אלא פשוט סובלים בעצמם מכל מיני דברים, ולא יודעים איך להתמווד עם זה. מכיוון שהמצב שאת מתארת נמשך כבר כמה שנים, הגיע הזמן לשנות קצת את הדברים, לא? למה שלא תפני ליועצת בי"ס (מיד לאחר חופשת חנוכה) ותשתפי אותה בקשיים שלך? לפחות יהיה לך מקום שבו תוכלי לפרוק קצת את המתח. יכול להיות, שהיא תמצא דרך לעזור למשפחה שלך... אני מאחלת לסבתא שלך החלמה מהירה, ומקווה שגם את תרגישי יותר טוב.

יסמין החמודה. את באמת חמודה ודואגת. ותידעי לך שלפחות כאן כולם אוהבים אותך. אני מבין שקשה להורים שלך בבית ויותר קשה לך שאת הבת הגדולה ומיתנהגים אליך בצורה כזאת. בקשר לכסף. המצב היום מאוד קשה. אם את רואה בטלויזיה. את בטח רואה שיש היום הרבה אנשים בלי כסף. ואת רואה שיש הרבה פיגועים. זה מצב מסובך ולא קל במיוחד. לא רק להורים שלך אלא לכולם. אני מבין את הדאגה שלך לאחותך ובצדק. ואני מבין גם את מה שרשמת שמציק לך ואת ברוב הדברים צודקת. במיוחד שאסור לקלל ולהעליב. את ניראת לי ילדה חכמה מאוד. שאת יודעת מה בסדר ומה לא כל כך אז יש לך כמה אפשרויות. אחת זה לפנות ליועצת. אחרי החג ולהגיד לה את כל מה שמפריע לך. את כל מה שסיפרת לנו. ואם זה לא יעזור יש מספר טלפון של אוזן קשבת שזה לעזרה לילדים נוער ומבוגרים במצוקה זה מספר בחיפה אולי הם יפנו אותך לאזור המגורים שלך. 04-8229488 בהצלחה חמודה אנחנו (ואני בטוח שכולם כאן) אוהבים אותך בכל מיקרה. מתי שתירצי תיכנסי לפורם. ותיהי איתנו אנחנו נשמח לשוחח איתך. ואם תצטרכי אז גם לעזור לך. איתן

תודה! הרעיון שהעלת ללכת ליועצת לא ממש ניראה לי אני מפחדת שיתגלה להורי . שאני כתבתי את המיכתב לא חשבתי שהיו כל כך הרבה תגובות אז תודה לך שהקשבת לי ואם את רוצה נוכל להיות בקשר תמשיכי ליכתוב לי ואני אכתוב גם לך תודה ושת שלום!!