לאיתן להרה לנזבורה והצוות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

07/12/2001 | 16:02 | מאת: חופשה ראשונה גילת

היייייייייייייייייייייייי כייף לחזור אלייכם אין לכם מושג עד כמה.. חזרתיי חמשוש הביתה היה קשה מלחיץ מדאיג..בהתחלה.. הבנות דיי מכירות וממש חלקם מגובשות לא יאומן עד כמה.. אני ירגשתי שכל ביי שינוי בהשקפות שלי.. אבל ממש קטן..כשאני מדברת בקצת..אני ישר חושבת ואיי דברתי מגעיל ..מה יחשבו.. היה קטה שקראו את שמי ובאותו זמן משהיא מלפני הסתכלה אליי וכשקראו את שמי ועניתי היא וחברתה צחקו כאשר היא מסתכלת שוב אליי.. נורא נפגעתי .באותו רגע נסגרתי בתוך תוכי ולא ציצתי.. נורא נדאגתי ונלחצתי..מה לא בסדר.. היה משהו ואני לא יודעת מה.. נראה לי שהם חושבות אליי שלילי.... אייך אפשר להמשיך כך שלושה שבועות.. זה קשהה אני לא יעמוד בזה! לקראת ערב נורא רציתי הביתה.. אני נורא דואגת מיום ראשון והלאה ..קבלתי שוווקקקקק... אני לא רגילה..ועוד אני!!!!!!! מה עושים אייך מתגברים אל הרגשה שאני בסדר. כי כשאני אמיתית אני מרגישה טוב. וכשלא.למשל מגעילה.או חנפנית ויותר מדי נחמדה..אני מרגישה רע.. כי באמת זו לא אני. וזה בא בזמנים שונים האתקפים האלאה.. למה למה... כול כך עצוב.... מה לעשות...???? תשמרו על עצמכם.... ןמקווה מאוד להשתמע עוד מכולכם.. ביי מתגעגעת ואוהבת גלית.

07/12/2001 | 16:25 | מאת: איתן

היי גלית:))) אני לא מבין היה לך טוב או לא??? מה??? לא דיברת אם אחת עדיין???? חכי עוד לא התחלת. יש לך הזדמנות להכיר וליהיות ביחד אם שאר הבנות. זה לא הזמן להיסגר. חכי ותיראי. בטח שאת לא רגילה. אבל תיהי בטוחה שלא רק את. אין כמעט אף אחד שרגיל. לא בנים ולא בנות. מי שלא היה בפנימיה צבאית ליפני הצבא או בהכנה כל שהיא. אז בטח שהוא לא יודע. לכן הימים של היציאה מההלם הם קצת קשים. אבל הטירונות והקורס זה לא הצבא האמיתי. הצבא האמיתי זה מה שאחרי זה. אז קצת סובלים. אבל אח"כ דברים מסתדרים. ואלו שצחקו עליך או ממך. אולי הם סתם טיפשות. למקום שהגעת אליו מגיעות בנות מכל המקומות בארץ. וכל אחת קצת שונה בדיבור בתפיסה. בטירונות שתיהיו ביחד כל אחת צריכה לעזור לשניה. אבל אל תיתני שינצלו אותך. תמיד יש חראות כאלו. אם מישהי תנסה לנצל אותך תעמידי אותה במקום מיד. תיהי רעה. כי אם לא אז ינצלו אותך כל הזמן. את רק הגעת לצבא עוד לא היית שבוע. תני צ'אנס. אל תתני לפחד שבך להשתלט עליך. אחותי שהתגיסה ליפני 4 חודשים. גם בכתה ביום הראשון:))) כנראה שכל הטירוניות אותו דבר:))) והיא גם לא כל כך הבינה איפה שהיא נפלה. אבל בסוף מסתדרים. רואים שזה לא סוף העולם. את יודעת שאומרים." מה שלא הורג מכשל" אז עכשיו יש לך הזדמנות ללמוד מזה. תיקחי את מה שאת עוברת ברוח טובה. תמלאי את עצמך במחשבות טובות. תני צ'אנס אל תנעלי מהר מידי. אני ממש מאחל לך את כל ההצלחה שבעולם ומעבר לעולם שלנו:)))) אנחנו כאן בשבילך:))) איתן:)))

07/12/2001 | 17:18 | מאת: יניב

הי גלית !! אנחנו לא מכירים. עיינתי בתגובה של איתן ןאני מצטרף לכל מילה שלו. אני בחור ביישן וחסר ביטחן עצמי כך שאני יכול להבין אותך היטב ומשעובר עליך. מבחינה מסוימת הצבא דווקא עזר לי במידת מה כדי להתמודד עם הביישנות והבלבול במצב חברתי. בטירונות ובצבאי נקטתי בכמה טאקטיקות שהתבררו לי כיעילות : כשצחקו עלי... כתגובה דווקא צחקתי יחד איתם. הטריק הזה מוריד את כל העוקץ מההערות המעליבות ומבלבל את האויב.וזה עובד. דבר שני נסי לחייך כמה שיותר לכמה שיותר אנשים. מתברר שגם זה עובד...לאדם ביישן החיוך מהווה מסכה שבהחלט עובדת ועוזרת להסתדר עם אחרים ( במצב כפוי כמו טירונות) . החיוך ( גם אם בהתחלה הוא מזויף בגלל הביישנות והמצוקה) מקרב אנשים אליך ומקרבת אותך לאנשים. עצה שלילית..נסי להתחבר למישהי שפחות או יותר בראש שלך , שנוח לך איתה, לא משנה על מה תדברי, העיקר שלא תחושי בודדה . אל תתיאשי..רוב המתגייסות עוברות את התקופה הזו בהצלחה ואין סיבה כלשהי שלא תצליחי. בהצלחה יניב

07/12/2001 | 19:00 | מאת: adi

אחותי, אם את מרגישה שצוחקים עלייך, תחייכי לפחות. תחשבי באופן חיובי!!!!! עדי

07/12/2001 | 21:14 | מאת: HERA

עברת את טבילת האש הראשונה... ראית, שזה אולי לא נעים אבל גם לא כל-כל נורא. לפעמים אנחנו מלחיצים את עצמנו, ומכניסים לראש פחדים (הגיוניים - אבל החשש מעוות אותם), וכשמגיעים לרגע האמת מבינים, שיכול להיות הרבה יותר גרוע. אני חושבת, שאותן 2 בנות שצחקו לא כיוונו את זה אלייך - שוב אלו אותן מחשבות שגדלו מעבר לפרופורציה המתאימה. אם תעסיקי את עצמך יותר בדרישות של הטירונות, ופחות במה חושבים עלייך, יהיה לך יותר קל להעביר 3 שבועות. יש לך עכשיו יומיים להתארגנות, לחשוב מה היה בימים האחרונים ומה את יכולה לעשות כדי שיהיה קצת אחרת.

08/12/2001 | 02:54 | מאת: נזבורה

היי חמודה! זהו זה! את הצעד הראשון כבר עשית - ואת כבר יודעת איפה את עומדת, עם מי יש לך עסק... כבר שום דבר לא חדש, שום דבר לא מיסתורי - ופירושו של דבר - עכשיו חייב להיות בכל פעם רק יותר ויותר קל. כי ההתחלה היא תמיד הכי קשה וההמשך כבר בא מעצמו... וכמו שכבר כתבו לך - בגלל הפחדים שלך, כששתי בנות צחקו - היית כל כך בטוחה שזהו זה, שהעבר חוזר שוב על עצמו, עד שבוודאי פספסת גם סיטואציות אחרות - כלומר בנות נחמדות שמצאת חן בעיניהן וכל הסיכויים שגם הן תמצאנה חן בעינייך ויווצר ביניכן קשר טוב. אל תתיאשי - הן בוודאי מחכות לך בדיוק כמו שאת מחכה להן - את רק צריכה לחפש אותן ואת בוודאי תמצאי אותן! ו-כן, כמו שכתבת - תהיי אמיתית, כי בסך הכל אי אפשר לעשות הצגות לאורך זמן. חוץ מזה, כשאת אמיתית את אוהבת את עצמך - וברגע שתאהבי את עצמך - גם האחרים יאהבו אותך! ביי - והמון הצלחה - וכרגיל כבר מחכה בקוצר רוח לחופשה הבאה שלך, עם דיווח מלא מהשטח... ושתהיינה רק חדשות טובות! ((-: נזבורה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית