בבקשה תעזרו לי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/12/2001 | 11:33 | מאת: אני

חבר שלי -אדם יקר לי נורא נורא... אני הולכת לאבד אותו כי הוא לא רוצה אותי יותר...אני מרגישה שאני לא יכולה לחיות בלעדיו.. הוא הפיל את זה עלי בכזאת פתאומיות ואני לא יודעת איך להתמודד..אני יומיים לא ישנה לא אוכלת אין לי בשביל מה לחיות... הוא היה כל עולמי במשך שנה ו4 חודשים אני אוהבת אותו מאוד.. ואני כל כך מבולבלת כי אני לא יודעת אם הוא הפסיק לאהוב אותי כי אז אני באמת ימות.. הוא חזק נורא אני נורא חלשה.......אני מרגישה שאני נופלת לתוך בור עמוקה עמוקה..הוא אמר שנמאס לו לחיות לפי איך שאני מרגישה...אולי הוא צודק?? התחננתי לפניו..בכיתי אמרתי שאשתנה...זה לא עזר......הוא היה מאוד החלטי..... איך לא שמתי לב??תמיד אני באתי אליו בתלונות?? איך להפטר מרגשות האשם??????? אני יודעת דלעולם לא אוהב מישהו כי אני מתעבת גברים רק אותו הצלחתי לאהוב...ולעולם לא אפסיק..רק שינה לנצח תקל את המועקה הזאת שאני לא יכולה לסבול...........בבקשה תעזרו לי ......אתם בכלל יכולים???

לקריאה נוספת והעמקה
06/12/2001 | 12:55 | מאת: ORLY

שנה ו-4 חודשים זה הרבה זמן... אולי תנסי לעשות דברים שלא יכלת לעשות כשהיית איתו תצאי עם חברות.. תפנקי את עצמ.. תצאי לרקוד.פשוט תמצאי לך משהו אחר להתמקד בו...אני יודעת שזה נדוש אבל ככל שהזמן יעבור ככה זה פחות יכאב. אני מקווה...

06/12/2001 | 14:17 | מאת: סלעית

היי, אני מבינה לליבך, לא מזמן הייתי בתחושות דומות. כרגע התחושה שאת מעבירה היא של חוסר אונים, תנסי לכתוב לו מכתב, או לכתוב יומן שבו תתארי מה את מרגישה, את צריכה להבין שאת לא יכולה להכריח אותו להישאר איתך, מה שכן לא ניתן לצפות את העתיד. תני לו זמן לחשוב, אולי בנפרד ממך הוא יגלה שהוא זקוק לקשר איתך יותר משהוא חשב, ושהוא לא מוותר על קשר עם הבן אדם שהוא אוהב בשל קשיים וקונפליקטים. תנסי להעסיק את עצמך ככל שיעבור הזמן תחושי הקלה ותחושי שאת מסוגלת להתמודד עם זה ולא מתפרקת. שלך סלעית

06/12/2001 | 14:35 | מאת: "אור

היא יכולה לנסות.. אבל נראה לי שהוא כבר בסרט אחר!!!

06/12/2001 | 17:13 | מאת: איתן

את נמצאת במצב קשה. עשית טעות.וזה קורה לכל בנאדם. אבל את מה שנעשה אי אפשר להחזיר. אם את רוצה לשמוע לדעתי. אז את צריכה טיפול פסיכולוגי. זה לא קללה וזה לא כתם.אבל זה דבר שיכול להועיל. לך. את צריכה ללמוד לקבל את העובדה שצריך להמשיך בחיים. למרות הנפילה. אין פתרונות קסם. לא לי ולא לאף אחד אחר. העולם לא ניחרב בחוץ אם מישהו עוזב. אולי העולם משתנה אבל עדיין לא נחרב. כמו שלמדת לאהוב אותו. את תצליחי ללמוד לאהוב מישהו אחר. זה לא יקרה מחר. אבל זה יקרה. אם תאבדי את החיים שלך. את מפספסת דברים אחרים. שיכולים ליהיות לך. אולי מישהו יותר טוב מהבחור שהכרת. אולי דברים אחרים טובים. אל תאבדי את החיים שלך בגלל הבחור הזה. את כנראה עוד צעירה. כדי לדעת שיש דברים אחרים ששוה ליחיות בגללם. אל תאבדי מהשפיות שלך. תקבלי יעוץ. מפסיכולוג. שיכוון אותך לדרך הנכונה אני מאוד מקווה. שתיראי שיש לך עדין סיבה להמשיך ליחיות @---------)------- איתן

06/12/2001 | 23:43 | מאת: רוית

אין מה לעשות זהו תהליך-רק תיהיי חזקה ותביני שבעוד זמן מסויים (כמה זמן - ותלוי בך,כמה שיותר תצאי ותנסי לא לחשוב על זה יותר טוב) -את תתעוררי ותחשבי : מה בגללו רציתי למות? או הוא היה כל חיי? ובאמת לא תוכלי להבין את עצמך. והכי חשוב! כמעט כולם עוברים את זה , מי עם יותר צלקות ומי עם פחות. אז אם אני יכולתי בטח גם את. אני מודה שלי זה לקח כמה שנים (4)- שזה המון. אבל אני עכשיו מאושרת. רק תתכונני נפשית שמגיע זמן קשה - אבל זה לא סוף העולם. בהצלחה

07/12/2001 | 00:34 | מאת: חיים

שלום, אני קורא את מכתבך ונזכר שלא לפני זמן רב הייתי בעצמי באותו מצב , בגהנום הרגשי הזה. המלצתי היא : 1. להפגש עם פסיכיאטר ולהעזר בתרופות נוגדות דיכאון, כך תוכלי קודם כל להרגע ,לישון טוב בלילה ולחשוב בהגיון. 2. להפגש עם איש מקצוע (פסיכולוג) על מנת לברר יחד מדוע ההתמוטטות היתה כה עמוקה ובלתי נשלטת. בהצלחה רבה לך.

07/12/2001 | 02:08 | מאת: ד"ר אורן קפלן

א. שלום אינני חושב שיש לי עוד להוסיף על התגובות הרבות שקיבלת. יש כאן חומר רב למחשבה כמו גם עצות מעשיות הן ברמת היחסים ביניכם והן באפשרות שלך לקבל עזרה מקצועית בעת המשבר. אני מקווה שהדברים יסתדרו לך בצורה כזו או אחרת. במידה ואת רוצה לשתף אותנו או להתייעץ את מוזמנת להמשיך ולכתוב. בברכה ד"ר אורן קפלן

07/12/2001 | 07:31 | מאת: anat

yes, i know the feeling , it is someone punched u in the stumeck and at hte same time someone ripped your heart out......... after me and my boyfriend broke up after 2 years - i didn"t sleep / for a month... like u read here - most of us unfortunatly know exaccly what u r going thro....... yes , i blamed myself about the mistakes i made but - we can"t go back to the past and correct them......... today - 2 yearsr later , i still think about him alot, no i didn"t live anyone since him but....... - and this but is the mos important thing because i found a way to be happy even without him.. i continued with my lifeeven though it was the hardest thing i ever done.......... i"m wishing u all the luck in the world and i promiss - it is going to be diffrent in a while..........

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית