להרה

הייי,כן צודקת זה נראה לי לכיון של שינוי במראה חיצוני, כי אחרת מאיזה סיבה יש לומר השתנית.משלום וביי?!לא הגיוני. וכן הרבה פעמים קורה לי שאני משתתקת .נראה לי אני יודעת!כאשר בנות מדברות אני מקשיבה מרגישה שהם מדברות ברצף ואני בחוץ מהם ואז עוד יותר ההרגשה לשתוק הפחד שאני ידבר והם לא התיחסו אלי ממש וימשיכו בשלהם .ואני ישאר אם עצמי במשפט אחד. או פשוט פחד שאינני יודעת מימה?........... הרה אני כול כך מפחדת שהכול יחזור.... אני מרגישה שהשתניתי אבל אולייי טיפה אחת ממש טיפ טיפה. הרה אני כול כך מפחדת אסור לי שהכול יחזור לאותה מצב של העבר היה לי תקופה מאוד ארוכככככה וקשה...... אני לא רוצה עוד ככה.... אייך אלייי להתחיל להפסיק לזלזל באנשים:בצורת מעבירה קרירות אי יחס סנובית. כול כך מפריע לי אני לא יודעת אייך להתחיל לשנות גישה זאת???????????.??? ובכלל אייך בכלל להתחיל לפתח שיחה מאוד מפחיד אותי, הריי אני כלל לא מכירה אותם. הרה אני כול כך מפוחדת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת גלית

אבל מה שלא יתייחסו אלייך? בעיקר בצבא, שזה מקום חדש לכולן (בטירונות); אף-אחת לא צריכה לדעת מה היו הקשרים החברתיים שלך בעבר... אלא אם כן תבחרי לספר... את חוששת להצטרף לשיחה? תנסי לפתוח בשיחה... להתעניין אצל בנות מאיפה הן בארץ, תחביבים - אני מאמינה שתמצאי בנות עם תחביבים כמו שלך. אני יודעת, זה לא פשוט לגשת סתם למישהי שאת לא מכירה, ולשאול שאלות, אבל זה היתרון בטירונות - אין קשרים קודמים, הכל חדש... זה זמן מצויין לפתוח דף חברתי חדש... לפחד זה לגיטימי... מי לא חושש משינויים גדולים בחיים (גיוס לדוגמא)? אבל את צריכה לשים את הפחד בתוך מסגרת... להגביל אותו... לא לתת לו להשתלט על החיים. אם לא תתמודדי עם הפחד, אין ספק שהוא ינצח. ומה ייצא לך מזה? תמשיכי לחיות בחששות מהעבר... זה קצת חבל, לא? את יודעת, אני ממש לא מחבבת בני-אדם... למה? סיפור ארוך שלא שייך לנושא... אבל! עבדתי מול אנשים, והצלחתי לעשות את זה על הצד הטוב ביותר... נהניתי מזה? ממש לא. האנשים שעמדו מולי הרגישו את זה? ממש לא. זה הכל עניין של גישה... אני לא נותנת לאף-אחד לזלזל בי, ומצד שני לא משדרת את הקרירות שאת מתייחסת אליה. תחייכי כשצריך, תביעי דעה כשיש לך. את לא חייבת להיות חלק מהעדר, אבל גם לא הכבשה השחורה... תמצאי לך מקום טוב בין המרכז לשוליים, ככה לא תתבלטי מדי ולא תישארי בחוץ.