לענת..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/11/2001 | 15:42 | מאת: ליהי

תודה מתוקה . באמת החיוך לאט לאט חוזר אל פניי. בקצב מאד איטי, אבל יש לי סבלנות. עכשיו, לדוגמא, אני מרגישה מרוקנת. אבל, אני יודעת שאולי עוד שעה שעתיים זה יעבור. ואולי לא, גם זה בסדר. אני מוכנה להכל. אני לא כל כך מכירה אותך, לכן, הופתעתי שכתבת לי למטה שטוב לראות אותי מחייכת.. בכל אופן, אשמח לשמוע ממך יותר, ואולי לדעת עלייך קצת יותר, שלך, ליהי.

29/11/2001 | 15:44 | מאת: HERA

שלום יקירה.... איזה כיף לקרוא, שעכשיו אין רק ריקנות, ושהחיוך חוזר בהדרגה...

29/11/2001 | 15:48 | מאת: ליהי

לא ממי שלי.... לא הבנת נכון- אני די מרוקנת עכשיו. אפילו מאד. אבל אולי זה זמני.... ומה שלומך ציפורה נחמדת שלי (ותפסיקי עם התרנגול- כי בשבילי את ציפור ועוד ציפור שיר, לא סתם ציפור)....? תספרי לי קצת מה עובר עלייך (ביותר משתי מילים, בבקשה!), התגעגעתי, ואיזה כיף לראות אותך פה! אז יאללה- תתחילי....

30/11/2001 | 02:35 | מאת: anat

hi..... u shouldn"t be surprised......... i read some of your letters u sound like a very smart person and it"s good to hear u r smiling..................... remmber after the rain there is allways the sun.........:) and about u hera dear.................... do what people tell u and start singing........................:)))

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית