ל ליהי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/11/2001 | 11:05 | מאת: ...גלית.

הייייייי דברתי איתך לפני הרבה זמן, אני יזכיר..... היום נכנסתי"לבדידות" רציתי לראות את התשובות שהיו רושמים לי.. וראיתי את תשובתך שכול כך עזרה לי"אם אין מי שיעמוד מאחוריך וידחוף אותך קדימה- תדחפי את עצמך..." כן כול כך עוזר לי .... היום הגיעה היום אני ממש כרגע מתגייסת בימים אלה.... וכול כך מפחדת אלוהים......כמה שאני מפחדת אין לי תיאור למילים ליהי ממש כואב לי הפחד משתק אותי הפחד לא להסתדר,הפחד להתנהג בצורה לנגד רצוני.. הכוונה לא להיות אני, בהרבה מצבים בתיכון או בכלל אני מתנהגת בקרירות חוסר יחס מנסה להיות יותר עם עצמי לבד.. דבר שזה הפוך זה כול כך קשה לי להיות כך ולצערי אני מאוד מתקשה בלשנות זאת למרות המעמצים אני לא מצליחה כשזה מגיעה אני פתאום גלית אחרת שותקת כמו דג ומתנהגת בצורה לא יפה.. אני יודעת שהסנוביות והכול זה מפחד שלהיות לבד. כול כך עצוב לי.. הימים עוברים והזמן כבר כרב הפחד יותר עצום אבל.......... רק דמעות יש לי לנגב כול היום. ליהי את הרבה כאן אני רואה אני השמח מאודדד לתשובה מחכההההה

29/11/2001 | 15:34 | מאת: ליהי

גלית, הלוואי שידעתי איך לעזור לך. אבל אנחנו נורא דומות בקטע הזה. גם אני פוחדת (מאד) מהתחלות חדשות, מאנשים חדשים, מתרגשת לפני כל התחלה חדשה. כל התחלה היא בשבילי ממש סבל. וזה גם הקושי להתנתק מהעבר. להבין שנגמר פרק אחד בחיים ושצריך לעבור הלאה. אבל יקירתי, אין ברירה. מי שרוצה לשרוד בעולם הזה, אסור לו להיכנע לפחד. הוא חייב להילחם. ולפעמים, כמו שאמרתי, אין מי שידחוף, אין מי שיתמוך, אז פשוט.... דוחפים את עצמנו. בעלייה. נגד כיוון הרוח. אז תנסי, מה כבר יקרה, תכירי חברה חדשים בצבא, אולי תהיי לבד בהתחלה אבל עם הזמן, תכירי את האנשים שיש להם לב טוב, ושיאהבו להיות בחברתך. עם האנשים האלו, אולי תוכלי להרגיש בנוח להיות מי שאת ולא לשים את המסיכה. צבא הוא אכן התמודדות לא קלה. מהמון בחינות. אבל, כל כך הרבה אנשים עוברים את זה- וגם את תעברי. תהיי מוכנה מראש לקשיים- ואז אולי יהיה לך יותר קל להתמודד. גיל 18 הוא גיל שעדיין לא נבנתה אישיות מגובשת, אז בטח, תעברי גם את כל מיני שינויים, בטח יהיו לך חוויות טובות וגם פחות טובות (כמו כל דבר בחיים). אל תחששי, יהיה בסדר. פשוט תחליטי שאת קופצת למיים ו........לומדת לשחות, אפילו שקצת קר וטובעים קצת בהתחלה ובולעים קצת מיים. בסוף תצליחי לשחות, ייקח כמה שייקח. רק מה הרבה סבלנות. סבלנות היא מילת הקסם. תסתכלי על כל הקושי כאתגר. ותחליטי שאת מנצחת בשביל עצמך. לא בשביל אף אחד אחר. מקווה שעזרתי במשהו, ליהי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית