לאורן קפלן

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/11/2001 | 10:44 | מאת: .....

הייי שלום רב לך. רציתי להודות בפניך ,על היחס התמיד המיוחס והמשקיע .ותמיד הרוצה לעזור. כן מגיע גם לך הרבה מאוד תודות מימני ,אני גילת סוף סוף מתגייסת ממש עכשיו. תאמת שאני כול כך מבולבלת כל כך קשה לי אם הגיוס הזה, גם בגלל שזה גיוס זה מלחיץ ומפחיד, ולא רק אותי את כולם, וגם בגלל שאני מפחדת שציצנות מהעבר יחזרו. תגיד אורן אייך אליי להתחיל לא לחשוב כול מילה שנייה שלי בטח אני ככה בטח התנהגתי ככה......יש דרך לנסות שאני ינסה לחשוב אחרת? או הדבר היותררר חשוב אייך אליי להתחיל להפסיק להשתתק ולהיות בבלאייק אווט.ממש כך אני פתאום לא מדברת רק מקשיבה ממש מפוחדת.......מה הדרך שכדאי לי לנסות להתחיל לדבר על הכול בלי לחשוב מה הוא יחשוב או מה יגיד אליי בסוף. פשוט לדבר להחריך את עצמי ולראות שהשד הוא לא כזה גדול? דבר כזה יכול לנסות לעזור? יש לך עצה בשבילי? או בכלל משהוא שכדי לי לזכור או ממליץ לי לדרך החדשה???? בהרבה אהבה גילת

29/11/2001 | 18:58 | מאת: ד"ר אורן קפלן

גילת שלום שיהיה לך הרבה הצלחה בדרך החדשה. את הפחדים אי אפשר תמיד להביס לחלוטין, אבל אפשר להתידד איתם כך שהם לא יפחידו בעוצמה כל כך חזקה. אז קחי אותם איתך בתיק, תציצי עליהם לפעמים ותחייכי אליהם יפה, ואת כבר תראי שהם לא כל כך מפחידים כמו שהיה נדמה בתחילה. גיוס נעים. ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית